מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אוהבת את הים

הילדות של טובה
המחזה של תמונת הילדות
ילדות בקריות על יד הים

על עצמי

אני טובה פורמן, יש לי 7 דודים. סבי וסבתי מצד אבי נספו בשואה. מצד אמא שלי נספו אחות עם משפחה של 4 נפשות, סבי וסבתי. שיר הילדות האהוב עליי הוא שיר ביידיש: העץ הבודד. הייתי בבית ספר "נתיבים" והכרתי הרבה חברים, החברות הטובות שלי בבית הספר יסודי הן מלכה ורותי, בתיכון: לאה ויגאל, בצבא: מרים ויונה, בעבודה: כל אנשי הצוות. בעלי: שלמה כהן, יעקב בלגזל. משפחתי היתה קטנה ובית גדול.

עלייה לארץ

הגעתי לארץ עם הוריי, מיכאל ז"ל וזהבה-זלטה ז"ל, כשהייתי תינוקת בת שנה, אחרי תלאות הדרך באירופה, אחרי שעברנו ארצות רבות באירופה, הגענו לאיטליה ושם עלינו על אנייה שהעפילה לחיפה עם עוד עולים, בעליה בלתי ליגאלית. הגענו לחופי חיפה, שם בגין קיבל אותנו בנמל ודאג לנו. הביאו אותנו לשער עליה, ומשם לקחו אותי ואת הוריי לרמלה.ברמלה קיבלנו בית, אבא גויס לצבא, למלחמת השחרור.

אחותי יחידתי האהובה נולדה ברחובות, ושמה שרה.אחרי שיחרורו של אבא עברנו לגור בקרית-חיים, שם גר דודי צבי פורמן ז"ל. הייתי בגן שרה בקרית חיים המערבית, בבי"ס "גורדון" קרית חיים עד כיתה ג', ובכיתה ד' עברנו כל הכיתה לבי"ס "נתיבים" בקרית חיים המערבית, קרוב לים, בהמשך למדתי בתיכון קרית חיים, וגם הלכתי לתנועת נוער "הנוער העובד והלומד" קן צפון. שירתתי בצבא בפיקוד צפון בנצרת והיו לי שם הרבה חוויות.

בילדותי בקיץ בכל שבת נהגנו ללכת עם ההורים ואחותי שרה לים.

זמן פנוי

עד היום, בכל זמן פנוי אני הולכת לים, בחורף ובקיץ, מתרחצת, עושה הליכה של שעה, בעבר גם שיחקתי רקטות, מטקות.בילדותי רכשתי לי הרבה חברים, יצאתי למסעות וטיולים, חלקם מהם נשארו חברים עד עצם היום הזה. בשישית (כיתה י') יצאנו למסע מים לים, נחל עמוד, ובכיתה י"ב למסע לאילת.

לימים עשיתי טיול שורשים לעיר בה נולדתי, היום טשקנט היא בארץ ששמה אוזבקיסטן, זו היתה חוויה חזקה. הבית שבו נולדתי לא קיים, ב-1962 הוא נחרב ברעידת אדמה, אבל בית החולים שצמוד אליו, שבו נולדתי, עומד על תלו עד עצם היום הזה, עם תוספות. ביקרתי שם עם מדריך אוזבקי, קיבלו אותי מנהל בית החולים והאחות הראשית ומאד התרגשו, אני הילדה הראשונה שנולדתי בבית החולים הזה, כשהיה חדש.

המשפחה

הוריי נפגשו בעיר טשקנט שברוסיה אחרי השואה. משפחתו של אבי כולם נספו בשואה, להוציא את דודי צבי ז"ל ששרד, בזכות גוי אחד שהחביא אותו ועוד 11 יהודים בעליית גג 3 שנים. עוד 7 אחים והורים נרצחו בשואה. מצד אמי, המשפחה נשארה מאחור ברוסיה, ההורים ואחות עם משפחה בת 4 נפשות נספו בשואה.

בשנת 1990 הם כולם עלו לארץ עם ילדים ונכדים, אך למרבה העצב והצער, אמי נפטרה שנה קודם לכן! עלי לציין שמעולם לא היו לי סבא וסבתא.

משחקים ששיחקנו בילדות

בילדותי, אחרי שחזרנו מבית-הספר אכלנו, עשינו שיעורים ויצאנו לשחק בחוץ. המשחקים היו חמש אבנים, קלאס, מחניים, מחבואים, עם כל הילדים מהשכונה.

בחגים אבא הלך לבית-כנסת, ואנחנו הילדים שיחקנו בחצר בית הכנסת. בצהרים ישבנו מסובים סביב השולחן עם דודי צבי ואשתו דבורה ובני הדודים נתן ושוקה פורמן. בשבתות נסענו לבקר חברים של ההורים, היה כיף כי כילדים השתוללנו ושיחקנו יחד.

אחרי הצבא התקבלתי לעבוד ב"הסתדרות המורים", במחלקה להשתלמות בחיפה, נהניתי מאד. לפני 5 שנים פרשתי ואני נהנית מכל רגע ורגע.

אחותי שרה דומב (פורמן) חיה היום עם בעלה משה ושלושת ילדיה בארה"ב, בעיר ארווין, שעה מלוס אנג'לס, יש להם 5 נכדים והשישית בדרך. ילדיה של אחותי: אתי, יובל, וצחי חיים גם הם בקליפורניה. היום אתי עוסקת ברפואה סינית, גמרה 5 שנות לימוד בסנט-יגו, ולה בת 9 ותינוקת בדרך, יובל הוא רואה חשבון ולו אישה ששמה רייצ'ל (רחל) ושתי בנות, רובי וטלי; ואחרון חביב הוא צחי (זק), עורך דין ואשתו שרה ולהם שני ילדים, נעמי וכלב

העשרה

הסתדרות המורים היא ארגון יציג של מורים וגננות במדינת ישראל. הסתדרות המורים היא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות הוקמה בשנת 1903 (תרס"ג), במסגרת אסיפה שהתקיימה בזכרון יעקב בשם "הכנסייה הארצישראלית", ומונה כיום כ-150,000 עובדי הוראה וגמלאים.

תשע"ו

מילון

הסתדרות המורים
הסתדרות המורים היא ארגון יציג של מורים וגננות במדינת ישראל.הסתדרות המורים היא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות הוקמה בשנת 1903 (תרס"ג), במסגרת אסיפה שהתקיימה בזכרון יעקב בשם "הכנסייה הארצישראלית", ומונה כיום כ-150,000 עובדי הוראה וגמלאים.

תלאות
קשיים רבים

ציטוטים

”משפחת אבי נספתה בשואה, פרט לדודי ששרד בזכות גוי שהחביא אותו במשך 3 שנים“