מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבה למקום ולמועדון הנוער

סבא אבי והנכד אסף מאיר ממן
סבא אבי וחברי הנעורים מהעבר
סיפור חיי של סבא שלי

קוראים לי אסף מאיר ואני רוצה לספר לכם על סבא שלי, סבא אבי.

סבא אבי נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בתאריך 05/07/1951, א' בתמוז, ה'תשי"א. סבא לא כל כך זוכר את מראה הבית שגדל בו במרוקו, מכיוון שעלה ארצה בגיל קטן, כשהיה בן חמש שנים.

סבא אבי עלה לארץ בגיל חמש בשנת 1956, באנייה דרך מרסיי שבדרום צרפת, ומשם הגיעו לקריית מלאכי בדרום הארץ. הוריי סבי היו סבא רבא מאיר וסבתא רבתא מסעודה. סבא מאיר עבד כפועל בניין וסבתא מסעודה הייתה עקרת בית. סבא וסבתא של סבי נולדו במרוקו וגם הוריהם.

השפות שבהן דיברנו בבית היו מרוקאית וצרפתית.

בשנת 1956 מרוקו הוכרזה כמדינה עצמאית וחזרתו של מוחמד החמישי. היהודים קיבלו זכויות מלאות באופן מוצהר וחוקי, אך עדיין חששו לגבי עתידם בעקבות הלחץ שהפעילה הליגה הערבית.

באותה שנה נאסרה עזיבתם, ולכן העלייה לישראל הייתה בעיקר באופן בלתי חוקי, באמצעות המחתרת היהודית במרוקו דרך מדינות צרפת וספרד.

בשנת 1956 עברו ממרוקו למרסיי שבצרפת למחנה עולים עד אשר עלו על אונייה לארץ.

תחילה התגוררו בקריית גת, ולאחר מכן עברנו לקריית מלאכי. אחותו הבכורה, רבקה (ריקה) התגוררה שם מכיוון שעלתה לארץ בשנת 1951, והם רצו לגור בקרבתה.

בשנת 1956 פרצה מלחמת סיני (מבצע קדש 29/10/1956 עד 05/11/1956) לא היו מקלטים והם נאלצו לחפור שוחות על מנת להסתתר.

הם גרו במעברה בקריית מלאכי משנת 1956 עד 1962. בשנת 1962 סבא ומשפחתו עברו לגור בשיכונים שנבנו בקריית מלאכי.

הבית והאווירה במקום החדש בקריית מלאכי הייתה בשביל סבא שלי מקום חם ואוהב במשך כל השנים בהן גר עם משפחתו שם, ועד לעזיבתו את קריית מלאכי.

סבא שלי למד בקריית מלאכי בבית הספר היסודי "האחים" (היום נקרא "אחוות אחים"), ובתיכון למד בבית הספר בישוב "שפיר". לאחר מכן סבא שלי למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה במגמת אלקטרוניקה.

"המנהגים המיוחדים בבית אבי היו ללכת לבית כנסת עם אבא שלי, מאיר, ולחגוג את המימונה בסיום הפסח. המאכלים המיוחדים שאכלנו היו קוסקוס, ובחג המימונה אכלנו מופלטה" – מספר סבי.

סבא וסבתא שלי נפגשו בצבא והכירו אחד את השני בתקופה זו בחיל האוויר.

הם התחתנו בתל אביב. סבתא שלי גרה בעפולה וסבא שלי בקרית מלאכי, ולכן "התחתנו בתל אביב, שיהיה נוח לכל האורחים להגיע לחתונה. המתנות שקיבלנו לחתונה היו סיפולוקס (מתקן להכנת סודה לשתייה), סטים של כוסות וצלחות וכמובן צ'קים. היה מאוד שמח בחתונה. בזמנו לא היה DJ, אלא להקה מקורית ששרה את כל השירים בזמן אמת." מספר בהתלהבות והתרגשות.

סבא שלי הוא טכנאי אלקטרוניקה ואוהב גם לטפל ברכבים ("למדתי בתיכון מכונאות רכב"). הוא אוהב להתעסק בתיקון כל מוצרי החשמל.

סבא מספר על אהבתו למקום ולמועדון הנוער שהקמנו בקריית מלאכי

"בנעורי אני זוכר שהקמנו מועדון נוער בעזרת המועצה המקומית (אז הייתה קריית מלאכי מועצה לאחר שעזבתי הוכרזה כעיר). את המועדון הקמנו במקלט הציבורי צבענו אותו קשטנו קבלנו ריהוט, מערכת שמע מהמועצה (חייב לציין את סגן ראש המועצה אז  גבי תירוש על העזרה שקבלנו ממנו). במועדון היינו מבלים ועושים פעילויות חברה כמו מסיבות ימי הולדת, ובמוצאי שבת היינו עושים מסיבת ריקודים.

לכל חבר במועדון היה כרטיס מועדון:

כרטיס מועדון של סבא אבי

עד היום אני בקשר עם חברי ילדותי, למרות שאני עברתי לצפון. כיום אני מתגורר בקריית מוצקין, והם עדיין בדרום, בקריית מלאכי, באר שבע, אשקלון ואשדוד.

חלק מחברי יצאו לפנסיה ואנו עושים מפגשים פעם בשבועיים כל מפגש בעיר אחרת."

תמיד תישאר פינה חמה בליבי לקריית מלאכי בה גדלתי והתחנכתי.

הזוית האישית

סבא אבי – "מאוד התרגשתי להשתתף עם נכדי בתכנית הקשר הרב דורי ולספר לו את סיפור חיי, נהניתי מאוד בתהליך יחד איתו"

הנכד אסף מאיר – "היה מאוד כיף לגלות דברים שלא ידעתי על סבא שלי,ולדעתי זה יפה שהוא עדיין בקשר עם חברים שלו עד היום למרות שהוא מתגורר רחוק מהם מאוד."

מילון

סיפולוקס
מתקן להכנת סודה לשתייה

ציטוטים

”תמיד תישאר פינה חמה בליבי לקריית מלאכי בה גדלתי והתחנכתי.“