מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אהבה וגעגועים לציון, בבית אבי באספהן

במפגש הפתיחה לתכנית
בצעירותנו
נולדתי בקהילה היהודית באספהאן, לאחת המשפחות הציוניות המכובדות והמבוססות ביותר

משפחתי התגוררה באספהאן שבפרס.  אבי כמנהג אבותיו רשמו על ספר התורה המשפחתי את שמות אבותיהם לזכות דורות : 1. בן שמס איספהן 2. רבי נתנאל 3. רבי זבולון 4. חג'י עזרה 5. חג'י אברהם (אבי סבי) 6. רבי אלעזר (סבי) 7. חג'י משה נעים זמירות ישראל (אבי) 8. מלכה נעים יודביץ 9. נוית ברון 10. עמוס ברון.
 
אבי-סבי, אברהם בן עזרא, היה סוחר גדול באבנים יקרות ופרוות. הוא עלה לירושלים ודרכו לשם נמשכה שנה וחצי, בדרכי המסחר שהכיר. הוא הוא הצפין עד לים הכספי, פנה מערבה לטבריז, עבר את אזרביג'אן עד לעיר הגבול גולפה; משם חצה את הרי קווקז אל רוסיה ופולין; שם מכר את סחורותיו, ובכסף שהרוויח עלה לירושלים.
סבי, אלעזר בן אברהם, ניסה לקיים ביחד עם אבי, משה נעים, אשר היה אז צעיר בן 18, את העליה לרגל, אך הם הגיעו עד בגדד, חלו בטיפוס ונאלצו לחזור הביתה. סבי לא זכה להגיע לישראל. אמה של סבתי מצד אבי, רבקה, עלתה עם ביתה הבכורה ומשפחתה לירושלים בתחילת המאה ה-20. סבתי, שרח בת אשר, ואחותה יוכבד, באו לישראל לבקר את אמן במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20. הבעלים שלהן, שנשארו באספהאן, נשאו בעול גידול הילדים במהלך שהותן בישראל בעזרת נשות המשפחה הענפה המורחבת. בהיותן ממשפחה עשירה מאוד, הן נסעו עם רכב ונהג אך הנסיעה הייתה ממושכת. בהגיען שהו בארץ כשנה, עד לפטירת אמן, שהובאה למנוחות בהר הזיתים בירושלים. טרם חזרתן לפרס, רכשו מקומות קבורה בירושלים בבית הקברות סנהדריה שהוקם על ידי האנגלים באותה התקופה. רק לאחר מכן שבו לביתם ולילדיהם שבאספהאן. דוד אבי, חג'י ציון עזרי, שהיה איש משכיל ודיבר, בנוסף לעברית, פרסית ואיספהאנית גם את השפות צרפתית ורוסית, היה בין מעוררי הציונות באספהאן. בתחילת המאה ה-20, עם הקמת המדינה הפרסית ועלית שושלת פהלווי למלוכה בפרס, הייתה עדנה ליהדות פרס.
כל בני הדור הזה של יהודי אספהאן, בנים ובנות, למדו בבית ספר כל ישראל חברים, עם הפרדה בין הבנים לבנות. חלק מנשות המשפחה עבדו ביחד עם בעליהן, וחלקן גם בעבודות נפרדות כמו הוראה, טוויה וייצור יין. יוכבד אהרוני, אחות סבתי מצד אבי, אף לימדה צרפתית בחצרות המלכים הפרסיים. בשנים אלו הוקמו באספהאן סניפים של הקרן הקיימת לישראל ושל ההסתדרות הציונית, שאבי ודודי היו בין מייסדיה. בשנת 1935 ביקר באספהאן יצחק בן צבי, שהיה אז ראש הוועד הלאומי בישראל טרם קום המדינה, ולימים היה לנשיא השני של מדינת ישראל. הוא התארח כ-10 ימים אצל משפחתי (משפחות עזרי ונעים).
 
באותה תקופה הגיעו שליחים אחרים מישראל ועוררו ביתר שאת את געגועי בני אספהאן לציון. אבי ודודי היו בין מייסדיה של ההסתדרות הציונית באספהאן ב- 1937. בהמשך, הוקמו גם מוסדות כמו החלוץ שהפכו במהרה למוקד משיכה לכל צעירי אספהאן, בנים ובנות. בשנת 1949, לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, היוותה תנועת החלוץ את חלוצי עליית יהודי אספהאן לישראל. עם קום המדינה התגשם חלומם של היהודים והם יכלו סוף סוף לממש את כיסופיהם לעלות לארץ ולגור בה. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 עלו לישראל רוב יהודי העיר. כל דודי למשפחות עזרי וסבתי, עלו לישראל. אבי עלה איתם, שהה איתם עד שסדרו את ענייני הקליטה וחזר בחזרה לפרס, למכור את רכושו הרב. בשנת 1952 עלינו לארץ בני משפחת משה נעים זמירות ישראל, באופן סופי ורק אחי הבכור, נחמיה, נשאר להתגורר באיראן. עם נפילת השאה הפרסי ב-1978 ועליית חומייני ומשטר האייתולות האסלאמי, הצליחו הוא ומשפחתו לברוח מאיראן והיגרו לארצות הברית. אבי היה איש ציוני ושליח ציבור. כתב משחר נעוריו שירה בעברית ושירי געגועים לציון והוציא ספרי שירה. ספריו נושאים את השם "שירה לציון" ו"שירה נעים". רוב משפחתי המורחבת גרה בירושלים ואילו אנו, ביחד עם סבתי ודודיי, גרנו בתל אביב. אבי עבד כל חייו בסוכנות היהודית והיה חבר ברית ראשונים – ארגון של עסקנים ציונים ותיקים בישראל.
בן דודי,ד"ר מאיר עזרי, בנו של חג'י ציון עזרי, שימש שגריר ישראל בטהרן כ-17 שנים, בעת הפריחה הגדולה ביחסי איראן וישראל, שכללה חילופי משלחות, העברת ידע חקלאי ושיתופי פעולה רבים. כל משפחתי השתלבה היטב בישראל. בני המשפחה מעורבים ומעורים בחברה הישראלית על כל מערכותיה ומוסדותיה, כמו-כן, סבא של שאול מופז, חזקיהו, הוא אח לסבי אלעזר צאצא לשבעה דורות שעלו לארץ ישראל . העליה לישראל היתה לנו לזכות ולכבוד וזכינו בימי חיינו לממש את משאת נפשם של כל הדורות לפנינו שיבת ציון. שמחה אני שנפלו בחלקי הכבוד, הזכות והעונג להיות סבתא בישראל לנכדיי ולהעלות, ביחד עם נכדי האהוב עמוס, את סיפור כיסופי משפחתי לציון, במסגרת פרוייקט מבורך זה של הקשר הרב דורי.
תשע"ד
 

מילון

כיסופים
געגועים לציון ולירושליים

ציטוטים

”כל בני הדור הזה של יהודי אספהאן, בנים ובנות, למדו בבית הספר כל ישראל חברים“