מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אבא לייבה לוצקי- שען, תותחן ואיש משפחה בעל לב גדול.

מקסים, הנין של אבא לייבה
כובע מיוחד למפקדי לתותחנים בצבא האדום.
סיפור חייו של סבא רבא שלי אבא לייבה לוצקי

לסבא רבא שלי קראו אבא לייבה לוצקי. הוא נולד בשנת 1901 בליטא בעיר קופישקיס (קופישוק בעברית) אבא לייבה היה בנו של הרב הראשי מאיר יוסף ולמד בישיבה של יהודי ליטבא (ליטא) סיים מכללה מיוחדת לתיקון שעונים, עבודה זו פרנסה אותו ולאחר מלחמת העולם הראשונה היה מתקן שעונים בעיר קונסק. לפני תחילתה של מלחמת העולם השנייה אבא לייבה עבד בתיקון שעונים, פתח עסקים לעבודה זו ופעל כעצמאי. בעקבות מספר חוקים שנוצרו, השלטון סגר את העסקים שלו מספר פעמים.

בשנת 1942 התגייס לצבא ולמלחמה. הוא שרת בצבא בתקופת המלחמה בתור תותחן טילים קלים, ובתור מפקד גדוד התותחים. בשנת 1945 נפצע קשה באוסטריה ועבר לטיפול רפואי ברוסיה, וחזר הביתה לליטא רק בסוף שנת 1946.

לסבתא רבא שלי קראו רצה איצקובנה, והיא נולדה באוקראינה בעיר שרגורות, היו להם שלושה ילדים: מיכאל (סבא שלי) שנולד תחת השם משה אך שונה לאחר מכן על ידי השלטון, לאוניד, ובת שנולדה תחת השם חווה. ונולדו להם 4 נכדים: מרק (אבא שלי), מישה, סימה ומקסים.

בגלל שהיה הילד הכי מבוגר במשפחתו, והוריו הלכו מוקדם לעולמם, הוא גידל את כל ילדי המשפחה, וחיתן אותם. בעזרת המשכורת שלו סיפק כסף לירושה לכל אחיו. אבא ליייבה, היה יהודי דתי מאוד, בעולם הקומוניסטי, דבר אשר אפיין אותו מאוד, הוא עשה לכל בני המשפחה טקסים יהודים לימד וחינך את הנכדים מה זה להיות יהודים. אבא גידל 2 עצי דובדבנים ומהם עשה יין דובדבנים ונתן לנכדים לשתות בכוסות מיוחדות שהוא קיבל מסביו, היו מוזגים להם כוסית וכל ילד שתה כוסית בחג הפסח. הוא הלך לעולמו בשנת 1985.

סיפור שקרה למשפחתי : כמה ימים לפני תקיפתה של גרמניה ברוסיה, בשנת 1941, כל המשפחה הגיעה לחתונה של קרובי משפחה בליטא. לפני תחילת החתונה באו לאבא לשאול אותו אם כדאי להישאר בזמן התקיפה, בגלל מאיר יוסף, אבא של – אבא, שהיה רב ראשי ונתנו לו כבוד רב. אבא אמר שבגלל שבזמן מלחמת העולם הראשונה לא תקפו אותם, הוא לא רואה סיבה לברוח מליטא וקופישקס. לכן הם החליטו להישאר לחתונה.

קרובי המשפחה לא התראו במשך שנים, ולכן נשארו שם לאורך תקופה ארוכה. כך יצא שהגרמנים כבר תקפו והיה מאוחר מדי לברוח. הגרמנים רצחו את כולם, הגרמנים לקחו את מאיר לכיכר העיר שם הכו אותו עם מקלות. אשתו של מאיר ניסתה למנוע מהם את הפגיעה וספגה את כאב המקלות על גופה. הגרמנים רצחו אותם. לאחר מכן הגרמנים לקחו את כל היהודים שנשארו לאחר התקיפה וגירשו אותם למחנה ריכוז מחוץ לעיר קופשקס, לשם הם הלכו כמה ימים, ושם רובם מתו. בת דודתו של מאיר הצליחה לברוח עם בנותיה, אך בגלל שמעדה בתה בת ה-5 נשארה מאחור והיא נשארה עם בתה בת השנה וחצי. הילדה בת השנה וחצי, גרה בחיפה כעת.

הזוית האישית

אני מאוד נהנתי לכתוב על משפחתי, אהבתי לגלות דברים שלא ידעתי שקרו בעבר. נהנתי ללמוד על הסיפור של משפחתי ושמח שכתבתי זאת, כך הסיפור ישמר לזמן רב, ואני אשמור על ההיסטוריה ואעביר אותה לילדי. אני גאה בסבא רבא שלי ועל הסיפור הצבאי, המשפחתי, והדתי. מאוד שמח שיכולתי לגלות עוד מידע, כתיבת דבר זה עזרה לי לכתוב  זיכרון זה, כך שהוא ישאר לשנים ארוכות, והסיפור לא יעלם.

מילון

ליטא
רפובליקת ליטא היא רפובליקה בצפון אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה (קלינינגרד). היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי.

קופיישקיס
קוּפּישוק (מיידיש: קופּישאָק; בליטאית: Kupiškis (מידע • עזרה), קוּפּישקיס; בפולנית: Kupiszki) היא עיר קטנה במחוז פוניבז' שבליטא, בירת מחוז המשנה קופישוק, השוכנת על גדות הנהרות לבואו (Lėvuo) וקופה (Kupa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

ציטוטים

”Мушес капушес (ביידיש) - אדם שעושה הכל לאט ולא ממהר “