מאגר סיפורי מורשת

בגיל 15 החליט אבי לעשות מעשה - פשט את בגדי החסיד והצטרף לקבוצה של תנועת "החלוץ" שתכננה לעלות לארץ

מתוך: סבתא תמי עצמון לבית לרר מספרת על שורשי המשפחה

לא היינו מודעים לקוצים שעל הסברס. וכך קטפנו בידיים גלויות סברסים קילפנו ואכלנו. רק לאחר מכן התברר שכל הגוף מלא בקוצים

מתוך: מה קורה כשאוכלים סברס בידיים חשופות

כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל

מתוך: אישה מן הישוב

היי שקטה, עכשיו הכול בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר... כאילו האויר נותן לך הגנה...כאילו מעפר פורחת שושנה" (רחל שפירא)

מתוך: אישה מן הישוב

במושב כולם היו כמו משפחה אחת מאוחדת. תמיד היה חיבור בין כולם

מתוך: חייה של סבתי יפה משה

סבא שלי פרש לגמלאות אחרי 32 שנות שירות צבאי וכיום מנהל חברה לשירותי ייעוץ בתחום תשתיות מסחר ויחסים בין לאומיים.

מתוך: פרדי, סבא שלי – תת אלוף נערץ!

''היחס של סבתי וההורים שלה היה טוב לפי מה שהיא זוכרת היא גם אומרת שהיא לא ביקשה דברים כל הזמן''

מתוך: סבתא דליה הצלמת

תלמדו תורה ותהיו ילדים טובים

מתוך: העלייה וההתיישבות של סבתא לאה

לא היה אכפת לסבתא שהם חיו במעברה, היא רק שמחה שהגיעה לארץ הקודש ביחד עם כל המשפחה שלה

מתוך: העלייה וההתיישבות של סבתא לאה

לכל אורך חיי המקצועים גם כעובדת בתחנה הקלינית לטיפול בילדי הפנימיות וגם כמטפלת פרטית הבטחתי לעצמי לעזור לכל פונה.

מתוך: סבתא כוכבית אויחמן מספרת על קיבוץ גלויות

חוויתי חוויה של לידה מחדש כשהתחתנתי

מתוך: חיים שכאלה – לאה קליין

הילדה אמרה ש"תכסח" אותה במגרש הספורט של בית הספר וסבתא חשה מאוד מאויימת מכך וביקשה ממנהל בית הספר ללוות אותה.

מתוך: פינת החי של סבתא דוידה

"בשנת 1963, הוריי החליטו לעלות לארץ מאוד שמחנו על כך, אך כדי שהשלטונות במרוקו לא ידעו היה עלינו לעלות בחשאי"

מתוך: סיפור ילדותו של סבא שלמה אוחנה

עם רדתם מן הרכבת במקום בשם "צ'ו" (Chu), אמה של בלה כרעה ללדת והיא נולדה בתחנת הרכבת

מתוך: בלה גוטרמן – העלייה לארץ והמעברה

אני זוכר את התקופה בגעגועים. הייתה ילדות דלה, קשה, אבל מאושרת

מתוך: אלי לבן מספר על ילדותו במעברה

היה מאד מרגש לבקר בביתו של אבי בילדותו. בעיר המבורג, ובבית הקברות היהודי שבו היה קבור סבי

מתוך: הילדות בקיבוץ מעוז חיים

כעת אני מבין שהעושר בעולם לא מחליף את הדברים המהותיים

מתוך: אלי לבן מספר על ילדותו במעברה

משפט של סבתא גילה: גם אם קשה לא מוותרים לעולם

מתוך: החיבור לארץ ישראל

בית העולים לא היה נוח. שמה היינו כמה חודשים טובים, קשים מאוד. בית עולים זה כמו בית סוהר

מתוך: אברהם חמו – היציאה מבית העולים אל המעברה

אחרי תקופה ארוכה שהשתרר שקט חזרתי לקיבוץ ברכב משוריין, עם אמא שלי

מתוך: הלינה המשותפת בקיבוץ

אני מאמין שכשאתה שם לעצמך מטרה להגיע להישגים אין דבר העומד בפני הרצון!

מתוך: אין דבר העומד בפני הרצון

היו לי שם חיים טובים בחברת אנשים נפלאים שהיו המדריכים, ואילו לא הייתי מקבלת את ההחלטות הנכונות, מי יודע לאן היו החיים לוקחים אותי.

מתוך: עלייתה של סבתא מעירק

ברור שאני ברחתי מתחת לגדר כדי לחפש מקום עבודה, הבאתי כספים, אבא לא היה לוקח את הכסף אלא נותן הכל לאימא

מתוך: אברהם חמו – היציאה מבית העולים אל המעברה

עם התקרבות הנאצים לרומניה בשנת 1940, המשפחה שלי חשבה שהונגריה היא מקום יותר בטוח, וכך בגיל שתיים עשרה, נסעתי לבדי ברכבת לדודים שלי בהונגריה

מתוך: רכבת לארץ ישראל

בשנת  1972 קיבלו הורי את ההחלטה הגורלית, ועלו לישראל. בתחילה במטוס לצרפת (מרסיי), הם היו שם כשבוע, ולאחר מכן באוניה ממרסיי לישראל

מתוך: העלייה ממרוקו לארץ ישראל

היינו נוהגים לשתות חלב ממש טרי שהרגע חלבנו. היה לנו גם לול תרנגולות, והיינו אוספים את הביצים. בעזרת מסמר היינו עושים חור בקליפה של הביצה ושותים אותה

מתוך: סיפור ילדות

היה לי מאוד קשה להתאלמן בגיל כל כך צעיר, בעלי היה אהבת חיי ולא ציפיתי שכזה דבר יקרה, ועוד בגיל כל כך צעיר

מתוך: סיפור החיים של סבתא מרים אשכנזי

אני חושבת שהדברים החשובים ביותר הם סקרנות וחכמת חיים

מתוך: סיפור חיי – אהובה שכנאי

למדתי על סיפור חייו של סבא על העבודה שלו ברפאל ועל הדרך המיוחדת שבה גילה שיש לו קרובי משפחה

מתוך: חיפוש קרובים- סגירת מעגל

בהגיעם לכפר אוריה הוכו כולם בהלם. החיים היו קשים מנשוא: המקום היה נידח, ורובו סלעים וטרשים. עבודת האדמה הייתה עבורם קשה וכן תנאי החיים

מתוך: אני החִימְּשָׁה (דור חמישי) לעלייה השלישית