החגים והשבתות אצל סבא וסבתא כיפיות ומלאות הנאה
סבא, למדתי עליך הרבה כמו איך היית עקשן ולא ויתרת. אתה בעיני ממש גיבור.
מתוך:
סבא אני גאה בך
הפרידה מהבית ומהמשפחה הייתה מאוד קשה, יצאתי מהבית ללא שום מזכרת חשבתי שאחזור הביתה
מתוך:
הסיפור של סבא מאיר
מי שעובד קשה משיג את מטרותיו בחיים
מתוך:
רק על עצמי לספר ידעתי
מי שלומד יש לו הצלחה בחיים
מתוך:
מטריפולי לאור יהודה
כל ביתנו היה מלא במוזיקה
מתוך:
בית מלא במוזיקה
אנו אוהבים לעזור לאנשים ולשמח אותם
היינו משפחה מרובת ילדים ו...לא הסכימו להשכיר לנו בגלל שילדים עושים רעש.
מתוך:
העליה שלי עם המשפחה
לא להרים ידיים
מתוך:
כך נצלנו ממוות
חשוב להשקיע בלימודים כדי להצליח
מתוך:
החיים שלי בארץ ישראל
גם בתקופות קשות צריך לגלות נחישות ולא להתייאש
מתוך:
מטהרן לבאר שבע
האור תמיד בקצה המנהרה
המשפחה זה הדבר הכי חשוב בחיים.
מתוך:
סיפור חיי על קצה המזלג
הרכבת לאיטליה הגיעה ואמי עלתה עליה, לבדה, נערה בת 16 וחצי
רבים הקריבו לא מעט על מנת להיות כאן. יש לקבלם באהבה ולעזור בקליטתם
המשפחה התפזרה אולם כיום יש יותר בארץ ישראל מאשר בארגנטינה.
מתוך:
פיזור משפחת זפרן
העברית שלי שהבאתי מחוץ לארץ הייתה עברית מלוטשת מאוד והייתי צריך להתאימה לסלנג המקומי.
ההתאקלמות בארץ הייתה קשה בגלל קושי בידיעת השפה
למרות גילי הצעיר לא עשיתי לעצמי כל הנחה או הקלה והשתדלתי לעשות כל מה שנדרש
גרו בדירה של שלושה חדרים, שבכל חדר גרה משפחה, מטבח משותף, שירותים משותפים.
מתוך:
העליה הבלתי-ליגאלית שלי
אש תופת נורתה מכול עבר. החיילים רצו במהירות לשוחות ואנו הבנות רצנו לשוחות גם כן.
מתוך:
ההפגזה ברפידים
מאחורי הלוח החבאנו את הספרים האסורים וככה השלטונות לא גילו והחיים היו בפחד שיגלו אותנו
מתוך:
לימודי בבתי הספר בדמשק
החיים היו מאוד קשים כי המדינה הייתה עדין בחיתוליה
ממשפחה חמה ומלוכדת הם הפכו לאוסף פרטים הדואג איש איש לעצמו וזה מה שנורא במלחמה
בבית ספר לא היה כל כך פשוט, כי כל אחד הגיע עם המנטליות והשפה שלו
מתוך:
מפולין ועד ללוד
מי שלא השיג מחברת נאלץ לאסוף דפי נייר ולתפור לעצמו אחת
מתוך:
תקופת הצנע
הגנרל רמז לו שאין ליהודים למה להישאר במרוקו
מתוך:
עליית יהודי מרוקו
החיים בארץ היו קשים מנשוא לעומת חיי העושר שאמי זכתה בהם בעבר.
מתוך:
מחיי רווחה לקיום בצמצום
כשהנעלים נהיו קטנות היו חותכים את חרטום הנעל וממשיכים לנעול אותן.
מתוך:
מילדות בירושלים לרמת-גן
לא הרגשתי שייכת לגמרי ... והרצון לחזור לישראל היה עז.
מתוך:
עליתי לישראל פעמיים