תקופת הצנע
מדיניות כלכלית לצמצום הוצאות על מזון. האזרח קיבל את המזון על ידי פנקס עם נקודות.
תקופת הצנע
תקופת הצנע- מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע . ביטוי זה בא לתאר תקופת צמצום במזון.
תקופת הצנע
לאחר הקמת המדינה כאשר אלפי עולים הגיעו לארץ היה מחסור גדול הממשלה החליטה להכריז על " צנע" וקבעה קיצוב במזון ובביגוד לכל תושבי הארץ. מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב
תקופת הצנע
תקופת העוני בישראל בשנות החמישים
מתוך:
אהבת הטבע
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה).
מתוך:
סיפורה של ארץ
תקופת הצנע
המילה צנע באה מהמילה צניעות. מדובר בשנות החמישים, הייתה עלייה גדולה לארץ היה מחסור במזון ולכן הוכרז על מדיניות של הקצבת מוצרי מזון בכמות מוגבלת לכל משפחה.
מתוך:
העלייה לארץ מהונגריה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון). מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך:
ארץ בה נולדתי
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע . מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.
תקופת הצנע
מדיניות הצנע הכלכלית הונהגה בישראל בין השנים 1949-1959. מטרת המדיניות הכלכלית הייתה לחסוך בתקציב המדינה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בהגבלת רכישה של מוצרי מזון בסיסיים.
תקופת הצנע
תקופה קשה מבחינה כלכלית שהייתה קיימת בארץ ישראל
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון.
מתוך:
סבא שמעון צבר ישראלי
תקופת הצנע
מדיניות שבאה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
סיפור גאולת עמק יזרעאל
תקופת הצנע
תקופה שבה היה חוסר במצרכי יסוד לכן המדינה החליטה על קיצוב במצרכים אלה.
מתוך:
ילדותו של סבא יעקב ארז
תקופת הצנע
הונהגה בישראל בעת קליטת העליה ההמונית בין השנים 1949-59 ואופיינה בהגבלת רכישה של מזון ומוצרי צריכה, כדי להקטין את הגרעון התקציבי במדינה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה בה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. כמו כן הוטלו הגבלות על כספים שניתן היה להוציא מהארץ והורחבה המדיניות באמצעות ייצור רהיטים 'עממיים' במחיר זול
מתוך:
משה המפקד הצנחן
תקופת הצנע
תקופה של כעשור שנים, לאחר הקמת המדינה במהלכה, על מנת לחסוך אמצעים הוגבלה, והוטל פיקוח על הצריכה של כל משפחה
מתוך:
יששכר בן דב
תקופת הצנע
מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949- 1959.מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך:
החיים בתקופת הצנע
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע ,ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון בישראל(ויקיפדיה)
מתוך:
חיי סבתא שרה