מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ת'ור
תור (נורדית עתיקה: Þórr; שוודית: Tor; אנגלית: Thor) הוא אל הרעם במיתולוגיה הנורדית, בנו של אודין אבי האלים. תור מתואר כבעל שיער וזקן אדום ונושא את מקבת הרעם האגדית מיולניר. נאמר כי בזמן הראגנארוק, תור והנחש יורמנגנד יהרגו אחד את השני בקרב אלים ומפואר.
מתוך: מה עושים כשנופלים מגב של פרד בזמן הבריחה מהנאצים
תִּלְתָּן
תִּלְתָּן הוא סוג של עשב במשפחת הקטניות שבו נכללים כ-300 מינים שונים. התלתן הוא סוג של צמח בעל קוסמופוליטיות; הוא נפוץ ביותר בחצי הכדור הצפוני, אך מינים רבים נמצאים גם באמריקה הדרומית ובאפריקה, בייחוד באזורים גבוהים בהרים הטרופיים. (ויקיפדיה)
מתוך: זו ילדותי השמחה – מינה פריאל
תִּמְרַת
יישוב קהילתי בשיפולי הגליל התחתון לכיוון עמק יזרעאל, סמוך למושב נהלל. היישוב שייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק יזרעאל והיה הראשון מבין 7 יישובים קהילתיים הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה. הוא ממוקם בתוך הגן הלאומי "שמרון". (ויקיפדיה)
מתוך: אהבת בן השכנים
תַּלְמוּד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים. הגות זו התפתחה במקביל בבבל ובארץ ישראל, דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. התלמוד הבבלי (הידוע גם בשם הארמי: גמרא) נפוץ יותר מהירושלמי, וחכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו לרוב את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא סילבי זונטג
תַּנָּאִים
תנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא. המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה. (ויקיפדיה)
מתוך: מעברות יפו
תַּסְכִּית
תַּסְכִּית היא תוכנית רדיו שבה מוגש סיפור או חלק מעלילה שלמה באמצעים קוליים. משתתפים בו קריינים וטכנאי אולפן המגישים את הסיפור שעבר עיבוד מתאים להאזנה. תסכיתים היו חלק פופולרי מתרבות הבידור של המאה ה-20, והיוו מרכיב חשוב בלוח השידורים של כל תחנת רדיו בעולם. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות ילדות בשנות החמישים והשישים
תאג"ד
תחנת איסוף גדודית (מכונה תמיד: תאג"ד) היא מחלקה בגדוד צה"לי, שאחראית על הטיפול הרפואי בגדוד, בשגרה ובקרב. לעיתים, מחלקת רפואה הבנויה באותה צורה בחטיבה או אפילו באוגדה, מכונה גם היא תאג"ד. (ויקיפדיה)
מתוך: השירות הצבאי של יוסי ששון
תאודור הולדהיים
(‏1923 - 1985) מלחין, פסנתרן, מורה ומתמטיקאי ישראלי. איש אשכולות, עסק גם במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובפילוסופיה. חייו בקיבוץ השתקפו ביצירותיו, אם כי לא ניכר בהן מאמץ לשוות למוזיקה אופי לאומי. לצד יצירותיו החשובות חיבר גם מוזיקה לצרכים מקומיים, לחגיגות הקיבוץ, ובכלל זה מוזיקה לביצוע של ילדים. הולדהיים כתב גם מוזיקה לתיאטרון בובות, קטעי מקהלות ועיבודים שונים. (ויקיפדיה)
מתוך: הציפור הכחולה
תאומי מנגלה
ניסויי מנגלה בתאומים הם מחקרי תאומים אכזריים, שערך יוזף מנגלה באושוויץ על דעת עצמו וללא הקשר למדע בתקופתו. כאשר משתמשים במונח "מחקרי תאומים", מתכוונים בדרך כלל למחקר פסיכולוגי או מחקרים בתורשה. חריג לכלל זה הם ניסויים בתאומים שערך ד"ר יוזף מנגלה באושוויץ.
מתוך: סיפור חייה של סבתא שרה
תאומים
תאומים הם אחים שתקופות ההריון שלהם חפפו זו לזו. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים הייתה בעבר כ-1 מתוך 88 לידות, אולם בעקבות טיפולי הפריון הוא עלה ליותר משיעור כפול והיום הוא בערך 1 ל-40 לידות. (ויקיפדיה)
מתוך: חייו של סבי חנוך
תאוריית אינשטיין
השערה מבוססת על יחסיות של הפיזיקאי אינשטיין
מתוך: ההלם
תאזה
עיר בצפון מרוקו ששוכנת בין הרי הריף להרי האטלס התיכון. העיר מוקפת בחומה שהוקמה כנראה במאה ה-12, והורחבה מספר פעמים מאז הקמתה. העיר העתיקה כוללת מסגד גדול שנבנה על ידי שושלת אל-מוואחידון ומהווה אחד הדוגמאות המוקדמות ביותר לסגנון הארכיטקטוני של שושלת זאת. כמו כן ניתן למצוא בה גם מדרסה שנבנתה במאה ה-14. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה החשאית ממרוקו
תאטרון אוהל
תאטרון שפעל שנים רבות בארץ ולידו היה תאטרון לילדים ונוער "בימתנו " בו שיחקה ניצה כילדה.
מתוך: חייו של סבא ברוך בר סלע