מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ק.ג.ב.
הק.ג.ב הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954ועד ל־6 בנובמבר 1991. המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בכיכר דזרז'ינסקי 1 שבמוסקבה. תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי היהודים שומרי תורה ומצוות ובמיוחד חסידי חב"ד הוגדרו על ידי הק.ג.ב כמתנגדי השלטון ונרדפו בשל כך.
מתוך: בניסים ונפלאות מברית המועצות לארץ ישראל
ק.ג.ב.
ק.ג.ב. ("קומיטט גוסודרסטוונוי בזופסנוסטי", ברוסית: ‏Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности‏‏; КГБ – "הוועדה לביטחון המדינה"). הגוף המרכזי שעסק בריגול, היה ארגון הביון וכן המשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מה־13 במרץ 1954 ועד ה-6 בנובמבר 1991. המפקדה הראשית של הק.ג.ב. נמצאה בכיכר דזרז'ינסקי 1 (כיום לוביאנקה) שבמוסקבה. עם תפקידי הק.ג.ב. נמנו סיכול ריגול, ביון חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים, שמירת מתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים, ריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ובמתנגדי המשטר הסובייטי. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא רבתא מאסיה ומסך הברזל בברה"מ
ק.ג.ב.
ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות. הארגון פעל בדרכים חשאיות נגד מתנגדי השלטון.
מתוך: מגולה לגאולה
ק.ג.ב.
הק.ג.ב ("קומיטט גוסודרסטוונוי בזופסנוסטי", ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности (מידע • עזרה); КГБ – "הוועדה לביטחון המדינה"; בעבריתמתועתק גם בצורת: קג"ב, קרי: קָה-גֶה-בֶּה) היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל־6 בנובמבר 1991. המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בכיכר דזרז'ינסקי 1 (כיום לוביאנקה) שבמוסקבה. תפקידי הקג"ב כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים וריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ומתנגדי המשטר הסובייטי
מתוך: מרוסיה גאלתנו היציאה מברית המועצות
ק.ג.ב.
הוועדה לביטחון המדינה של ברית המועצות (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности‏[1], בראשי תיבות: ק.ג.ב.) היה הארגון החשאי שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות, שהחליף שמות רבים במהלך קיומו. הארגון הוקם בשנת תרע"ח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה כאשר המפלגה הבולשביקית השתלטה על המדינה, והתקיים עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות בשנת תשנ"ב.
מתוך: היציאה השמימית והנסית מגרוזיה
ק.ג.ב.
הוועדה לביטחון המדינה, בראשי תיבות: ק.ג.ב.) היה הארגון החשאי שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות. עסק בהשלטה דיקטטורית של רצונותיו של העריצים שעמדו בראש הממשל. בתקופה בה פעל הארגון נערכו 'טיהורים' רבים, כשפקידי הק. ג. ב מוציאים להורג מאות אלפי אזרחים ללא דין וחשבון, ושולחים לגלות בסיביר מספרים דומים. ההערכות הם שבתקופת שלטונו של סטאלין נעצרו ברוסיה כ-20 מיליון איש, מתוכם הוצאו להורג שבע מיליון איש.
מתוך: ילדות בסמרקנד בצל הק.ג.ב
ק.ג.ב.
кгб, "קוֹמִיטֶט גּוֹסוּדַּרְסְטְוֶנוֹי בֶּזוֹפַּסְנוֹסְטִי", רוסית: комите́т госуда́рственной безопа́сности "הוועד לביטחון המדינה", להאזנה (מידע · עזרה) בעברית מתועתק גם בצורת: קג"ב או קה גה בה) היה ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, החל מ־13 במרץ 1954 ועד ל-6 בנובמבר 1991. בדומה לארגונים שקדמו לו וירשו אותו, המפקדה הראשית של הק.ג.ב. הייתה בלוביאנקה שבמוסקבה.
מתוך: איך הצלחנו לנצח את ה-KGB
ק.ג.ב.
ארגון הביון והמשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות, ארגון זה רדף את היהודים שקיימו תורה ומצוות ברוסיה
מתוך: מארץ הבכא לארץ המובטחת
ק.ג.ב.
הוועדה לביטחון המדינה של ברית המועצות (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности‏[1], בראשי תיבות: ק.ג.ב.) היה הארגון החשאי שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות, שהחליף שמות רבים במהלך קיומו. הארגון הוקם בשנת תרע"ח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה כאשר המפלגה הבולשביקית השתלטה על המדינה, והתקיים עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות בשנת תשנ"ב
מתוך: אסירי ציון הגיבורים ברוסיה הסובייטית
ק.ג.ב.
הוועדה לביטחון המדינה, בראשי תיבות: ק.ג.ב.) היה הארגון החשאי שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות. עסק בהשלטה דיקטטורית של רצונותיו של העריצים שעמדו בראש הממשל. בתקופה בה פעל הארגון נערכו 'טיהורים' רבים, כשפקידי הק. ג. ב מוציאים להורג מאות אלפי אזרחים ללא דין וחשבון, ושולחים לגלות בסיביר מספרים דומים. ההערכות הם שבתקופת שלטונו של סטאלין נעצרו ברוסיה כ-20 מיליון איש, מתוכם הוצאו להורג שבע מיליון איש.
מתוך: "נצח ישראל לא ישקר"- שמירת המצוות בסתר
ק.צטניק
ק.צטניק-יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909, סוסנוביץ, פולין 17 ביולי 2001, ישראל), סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים. די-נור נודע בשם העט "ק. צטניק" (מבוטא: "קָצֵטניק", מושג שפירושו "יוצא מחנה ריכוז") ושימש כעד במשפט אייכמן.
מתוך: אבי, ישראל
קְבוּצַת שִׁילֶּר
קְבוּצַת שִׁילֶּר, השם הרשמי: גַּן שְׁלֹמֹה, הוא קיבוץ בשפלה בין רחובות וגבעת ברנר, השייך למועצה אזורית ברנר. קרוי על שם שלמה שילר שהיה מחנכם של מקימי הקיבוץ כאשר גרו בפולין ולימים מנהלה של הגימנסיה העברית בירושלים. (ויקיפדיה)
מתוך: הבריחה וההישרדות
קְיֶילְצֶה
קְיֶילְצֶה עיר במרכז פולין העיר בירת מחוז קיילצה. בתולדות העם היהודי ידועה העיר לשמצה בפוגרום קיילצה, שהתרחש בה לאחר מלחמת העולם השנייה (יולי 1946), ובו ונרצחו 42 יהודים ששבו אל העיר לאחר ששרדו את השואה.
מתוך: בחרתי להישאר עם משפחתי האומנת הנוצרית
קְרִיקֶט
משחק ספורט קבוצתי המתנהל בין שתי קבוצות של אחד עשר שחקנים. זהו משחק עם מחבט וכדור, אשר משוחק במגרש מעגלי או אליפטי עם משטח מלבני באמצע הנקרא פִּיץ' (Pitch), עליו מתקיים עיקר המשחק. בשני קצות הפיץ' עומדים מקלות עץ – שלושה עמודי עץ אנכיים (Stumps) ועליהם שתי פיסות עץ אופקיות (Bails) – היוצרים יחד את השער, או וויקט (Wicket) באנגלית. (ויקיפדיה)
מתוך: ההרפתקה של סבתא בבית היתומים
קְרִיקֶט
משחק ספורט קבוצתי המתנהל בין שתי קבוצות של 11 שחקנים. זהו משחק עם מחבט וכדור, אשר משוחק במגרש מעגלי או אליפטי עם משטח מלבני באמצע הנקרא פיץ' עליו מתקיים עיקר המשחק. בשני קצות הפיץ' עומדים מקלות עץ – שלושה עמודי עץ אנכיים ועליהם שתי פיסות עץ אופקיות– היוצרים יחד את השער.
מתוך: סיפורו של רב חובל שמשון דוד
קִבּוּץ
קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה.
מתוך: מארגנטינה לקיבוץ משמר הנגב
קִבּוּץ
קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה. מתוך ויקיפדיה
מתוך: ילדותי בגברעם