מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. האירועים שימשו כגורם מאיץ לתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור המעברות של סבתא שוש שקד
פַרְהוּד
(בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד") הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות, עד כמה מאות, מוסלמים ולא-יהודים אחרים. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של איציק אברהם ארצה
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מעיראק של סבא בני יעקבי
פַרְהוּד
הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. (ויקיפדיה)
מתוך: אל המנוחה והנחלה
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות תש"א, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מעיראק והקליטה בארץ
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד";משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: אחריות של אח בכור – ציון כהן
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייו של סבא עזרא מועלם
פַשִׁיזְם
שיטת המשטר באיטליה של מוסוליני (1922-1943); משטר טוטליטרי השואף לאחדות למען מטרות לאומיות גם תוך דיכוי חופש הפרט ועל חשבון זכויות הפרט ורווחתו.
מתוך: הצלחתה של לינה כנגד כל הסיכויים
פָּאן יוֹרק
קיבוץ גלויות הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". הובילה כ-7,600 מעפילים. הפליגה יחד עם אוניית המעפילים "עצמאות" בפרשת הפאנים, שבה שימשה אוניית הפיקוד.
מתוך: העליה של סבא בפָּאן יוֹרק
פָּאתוֹס
פָּאתוֹס היא פנייה רטורית לרגשות הקהל. השימוש בפאתוס ככלי רטורי מכוון לשנות את דעתו של קהל המאזינים או הצופים באמצעות הצגת דברים רגשנית, במיוחד תוך פנייה לרגשות הצער או הרחמים של הקהל, ניסיון לעורר תחושות של אהדה, חמלה וצער אצל המאזינים. לעתים קרובות מלווים טיעונים כאלו גם בהגשה רגשנית של דברים על ידי הדובר. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות של סבא דוד מתל אביב הקטנה
פָּטֵיפוֹן
(מצרפתית: Pathéphone, ובעברית: מָקוֹל) הוא מכשיר לנגינת תקליטים. בשפות רבות נקרא המכשיר פוֹנוֹגְרָף. המילה "פטיפון" הגיעה ככל הנראה לשפה העברית מן השפה הרוסית, שם התקבל המותג בתקופה מסוימת כשמו של המכשיר. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור הילדות של אילנה
פְּרִימוּס
שׁמַכְשִׁיר חִמּוּם וּבִשּׁוּל הַכּוֹלֵל בֵּית קִבּוּל לְנֵפְטְ או ספירט
מתוך: סיפורו של יוסף מזרחי
פֶּעְקַלַךְ
מטען/חבילה ביידיש. כינוי לענייני היום יום שכל אדם "סוחב" איתו.
מתוך: פֶּעְקַלַךְ