מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כְּפַר אוּרִיָּה
מושב בשפלת יהודה ליד העיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. בשנת 1929 התגוררו בכפר שש משפחות שכללו 15 נפש. לקראת מאורעות תרפ"ט, הגיע ערבי מליפתא לאחד המתיישבים, והודיע לו על הכוונה של הערבים לפרוע בתושבי הכפר. התושבים עזבו את הכפר אל ביתו של שייח' איסמעין שבגבעה ממול הכפר, שהבטיח להם שיגן עליהם. כ-300 ערבים התנפלו על הכפר שדדו את תכולתו ושרפו את בתיו. למחרת הועברו אנשי המקום בכלי רכב לרחובות. (ויקיפדיה)
מתוך: אני החִימְּשָׁה (דור חמישי) לעלייה השלישית
כְּפַר בְּלוּם
קיבוץ באצבע הגליל, מדרום מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. מייסדי הקיבוץ הם עולים בוגרי תנועת הבונים מאנגליה ותנועת נצ"ח מאסטוניה, ליטא ולטביה, ששהו בהכשרה באפיקים ובבנימינה, וכונו בשל מוצאם "הקיבוץ האנגלו-בלטי". (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של נטע דגני בכרך
כְּפַר גְּלִיקְסוֹן
קיבוץ במישור החוף ליד המושבה פרדס חנה-כרכור וליד בנימינה השייך למועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נוסד בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מהונגריה ומרומניה. בשנת 1944 הונחה אבן הפינה לנקודת הקבע של הקיבוץ. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור העלייה של רסטי פליישר
כְּפַר גִּלְעָדִי
כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי. ויקיפדיה
מתוך: לאה שוחט בת כפר גלעדי
כְּפַר גִּלְעָדִי
כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייה של אסתר חזקי
כְּפַר יְדִידְיָה
כְּפַר יְדִידְיָה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר. המושב תוכנן בידי ריכרד קאופמן ונוסד על ידי עולים מגרמניה ב-8 באפריל 1935. המימון הראשוני התקבל מיהדות אלכסנדריה שבמצרים, לכן נקרא על שם ידידיה (פילון) האלכסנדרוני. בכפר ידידיה נמצאת משתלת מלצר, המשתלה היצרנית השלישית בגודלה בארץ. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותי הירושלמית – יעל טיאנו
כְּפַר יְדִידְיָה
כְּפַר יְדִידְיָה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר.במושב עוסקים בענפי החקלאות: פרחים, רפת, לול, פרדס ומשתלה. שטחו כ-3,000 דונם. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות של סבתא פנינה
כְּפַר יְחֶזְקֵאל
מושב בעמק יזרעאל, בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע. גובהו כ-20 מ' מעל פני הים, והוא שוכן מצפון לכביש 71, כביש עפולה-בית שאן, כ-6 ק"מ דרומית מזרחית לעפולה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייו של סבא צחי לבנה ומשפחתו
כְּפַר יוֹנָה
כְּפַר יוֹנָה היא עיר בישראל, בין הערים נתניה וטולכרם, בצומת המרכזי שבין כביש 6 וכביש 4. היישוב הוקם בשנת 1932 על ידי מוריס פישר, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940. בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-11 בפברואר 2014. (ויקיפדיה)
מתוך: קיבלתי את חיי מחדש – סבא אילן יחזקאל
כְּפַר נֶטֶר
כְּפַר נֶטֶר הוא מושב עובדים במישור החוף ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית חוף השרון. המושב הוקם ב-27 ביולי 1939‏ על ידי בוגרי ופועלי בית הספר מקווה ישראל, כישוב ה-50 ברשימת ישובי חומה ומגדל.
מתוך: ילדותי בכפר נטר
כְּפַר תָּבוֹר
כְּפַר תָּבוֹר היא מועצה מקומית בישראל במחוז הצפון בישראל השוכנת למרגלות הר תבור שבגליל התחתון המזרחי. נוסדה כמושבה, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. המושבה כפר תבור נוסדה ב-25 באוקטובר 1901, י"ב בחשוון תרס"ב, על ידי קבוצה של בני הדור השני מהעלייה הראשונה. הקבוצה מנתה 21 משפחות שמוצאן מהמושבות זכרון יעקב, מטולה, ראש פינה ושפיה. בראשית ההתיישבות, נקראה המושבה "מֶסְחָה". (ויקיפדיה)
מתוך: היופי בשנת 1937
כְּפַר-הֶס
כְּפַר-הֶס הוא מושב בשרון, במועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני). נמצא כ־80 מטר מעל פני הים ושטחו 3,900 דונם. המושב נוסד בשנת 1930 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור על המשפחה של שושנה איילון
כְּפַר-חִטִּים
המושב השיתופי הראשון שקם בארץ ישראל ובין היישובים הראשונים בסדרת יישובי חומה ומגדל. היישוב ממוקם בבקעת ארבל, ממערב לכנרת ומעל טבריה, וקרוי על שם העיירה התלמודית הגדולה כפר חיטיא הנזכרת רבות במקורות חז"ל ושמה השתמר בשם הכפר הסמוך חיטין. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותי בכפר חיטים
כְּתַב רַשִׁ"י
כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה ולספרות היהודית המאוחרת. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותי באירן לפני המהפכה האילסמית – עדנה נביאי
כְּתובָּה
כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא סימה זינגר
כְּתובָּה
כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות. (ויקיפדיה)
מתוך: אוצר בעליית הגג
כֵּף סוּנְיוֹ
כֵּף סוּנְיוֹ (ביוונית מודרנית: Aκρωτήριο Σούνιο) הוא לשון יבשה בקצה הדרומי של חצי האי אטיקה ביוון, מרחק 69 קילומטרים דרומית-מזרחית לאתונה. הכף מפורסם בעיקר בשל שרידי המקדש העתיק לפוסידון, אל הים במיתולוגיה היוונית, המתנשא מעל שפת הצוק. (ויקיפדיה)
מתוך: תיאור קורות משפחתי במהלך מלחמת העולם השנייה
כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה
כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת עולים מטורקיה. בראש הקבוצה עמד בנימין אשכנזי, שקיבץ מטעם הפועל המזרחי 7 משפחות נוספות (מש' רודיטי, מש' קזס, מש' רוזיו, מש' אשכנזי, מש' בן עזרא, מש' מילס ומש' בגא). בשנות החמישים הגיע למושב הרב מאיר יהודה גץ, אשר לימים היה הרב הראשי של הכותל. אל המשפחות המייסדות הצטרפו בשנת 1951 עולים מרומניה, ביניהם ניצולי שואה. בשנת 1952 הצטרפו למושב עולים ממרוקו. בתחילה נקרא המושב "הר אדום" על שם הכפר הערבי "ראס אל אחמר" שעל אדמותיו הוקם. המושב נקרא על שם התנא רבי יוסי בן זמרה הכהן, שקברו מצוי בתחום המושב. ויקיפדיה
מתוך: נחושת זה כל הסיפור
כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא
כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בשנת 930 בקירוב. חוקרי המקרא רואים בכתב יד זה את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בשל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. לדעת חלק מהחוקרים, זהו ספר התורה שהרמב"ם העיד על דיוקו. (ויקיפדיה)
מתוך: חלב – ארם צובא