מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקסטל
כפר ערבי שיושב על הר גבוה בפרוזדור ירושלים מעל אבו גוש שעליו היו הרבה קרבות במלחמת השחרור
מתוך: מנורת שבעת הקנים האבודה
הקסטל
גבעה באזור מבשרת ציון, אשר היוותה נקודה אסטרטגית בקרבות הפריצה לירושלים, במלחמת ששת הימים.
מתוך: החיים הקשים במעברה
הקפה
משחק שבו יש שתי קבוצות, אחת מהם זורקת כדור טניס והשנייה מגנה עם מחבט, אם הוא מכה עם המחבט בכדור ורץ בין 4 תחנות כדי לאסוף נקודה, הקבוצה היריבה צריכה להחזיר את הכדור, הרץ שיוצא מהר לתחנה הראשונה במקום שהבן אדם היה עם המחבט ומנסה להקדים את החובט כדי "לשרוף" אותו.
מתוך: הילדות בקיבוץ לביא
הקפות
משחק בכדור טניס במקום במקל קצר. המחבט עשוי להיות מקל של מטאטא. במסגרת פעילויות שיעורי אימון גופני בבית הספר המשחק מכונה בית-שדה או (ארבע) תחנות. הכינוי הקפות רווח באמצע המאה העשרים. בחיפה של שנות השלושים עד שנות השישים של המאה העשרים המשחק כונה כדור הקפה, וקבוצת השדה הייתה צריכה להביא את הכדור לתחנה הבאה (או לאחת התחנות הבאות) של השחקן הרץ, ולא לבסיס. ויקיפדיה
מתוך: משחקי ילדות של ישראל יניב
הקפות
משחק המבוסס על משחק כדור הבסיס האמריקאי, ולפיכך מצריך שתי קבוצות. כלי המשחק הם כפיס עץ קצר, המחודד משני קצותיו, וקרש ארוך יותר ושטוח. הכינוי הקפות רווח באמצע המאה העשרים. בחיפה של שנות השלושים עד שנות השישים של המאה העשרים המשחק כונה כדור הקפה, וקבוצת השדה הייתה צריכה להביא את הכדור לתחנה הבאה (או לאחת התחנות הבאות) של השחקן הרץ, ולא לבסיס.
מתוך: ילדות ישראלית
הקפות שניות
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר.
מתוך: המעבר מירושלים לכפר חב"ד
הקפטאן
הקפטאן (בערבית: قفطان) הוא לבוש מרוקאי מסורתי המסמל את תרבות העם לעיתים בעיר קזבלנקה וגם בשאר הערים במרוקו. את הקפטאן לובשים במהלך חגיגות המימונה והחינה המרוקאית, שכן הוא סוג של שמלה העשויה מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם. אליו מתווספים אצל הנשים כתר או סרט שיער וטול תואמים, ואצל הגברים תרבוש בגוון ארגמן. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא רבא יקותיאל העולה הלגאלי הראשון לאחר קום המדינה!
הקצבה
תשלום קבוע שניתן בידי גורם רשמי או אחראי.
מתוך: העליה לארץ
הקצבת מזון לפי תלושים
מדיניות תלושי מזון-בולי מזון-פנקס מזון היא תוכנית ממשלתית המאפשרת למחזיקים בתלושים לרכוש תמורתם מזון או מצרכים אחרים כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. מדיניות זו ננקטת כאמצעי לתמיכה באוכלוסיות חלשות ונזקקות סעד או בזמן של מחסור במוצרים כמו בארץ למשל בתקופת הצנע על מנת לשמור על משאבי המזון המוגבלים ולהבטיח את חלוקתם השוויונית.
מתוך: מהילדות במרכז להגשמה חלוצית בגליל
הקצנה דתית
הקצנה בעמדות דתיות ולאומיות של חלקים בולטים בציבור הדתי והחלשת הסולידריות והחרפת השסע בין דתיים וחילוניים.
מתוך: המטפחת שסגרה מעגל
הקרב בחווה הסינית
הוא כינוי לרצף של קרבות בין כוחות שריון וחי"ר של צה"ל לכוחות משוריינים וממוכנים של הצבא המצרי שהתרחש במערב חצי האי סיני סמוך לתעלת סואץ ולאגם המר הגדול, בין 15 באוקטובר ל-18 באוקטובר 1973.
מתוך: מזל גדול
הקרב על בריטניה
הקרב על בריטניה (באנגלית: The Battle of Britain, בגרמנית: Luftschlacht um England) הוא כינוי למערכה אווירית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, לבין חיל האוויר המלכותי הבריטי. המערכה התחוללה בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 1940. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה התחוללה מערכה צבאית בצורה בלעדית בזירה האווירית, והייתה זו מערכת ההפצצות האוויריות הכבדה ביותר עד אז.
מתוך: התגברות על מותה של סבתא
הקרב על גבעה 69
קרב גבעה 69 נערך במלחמת העצמאות ב-10 ביוני 1948 בין כוח של הצבא המצרי ופלוגה מגדוד 51 של חטיבת גבעתי. הקרב הסתיים בכיבוש הגבעה על ידי המצרים ונסיגת הפלוגה עם אבידות קשות -20 הרוגים, פצועים רבים ושבויים.
מתוך: סיפורה של גבעה 69
הקרב על גוש עציון
הקרב על גוש עציון החל בראשית מלחמת העצמאות, מיד עם ההכרזה על תוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947, והסתיים ב-14 במאי 1948, יום הכרזת העצמאות, עם נפילת הגוש כולו בידי כוחות הלגיון הערבי. שיאו של הקרב היה ב-13 במאי 1948, בקרב על קיבוץ כפר עציון שבו נהרגו 127 מתושבי הקיבוץ ומגיניו, רבים מהם נרצחו לאחר שנכנעו‏. בקרבות גוש עציון נהרגו בסך הכל 242 חברים ולוחמים ישראלים.
מתוך: הרבי הכה את אצבעותינו הקפוצות במקל
הקרב על ירושלים
הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל כחלק מן העימות לאורך כל קו שביתת הנשק עם ישראל.
מתוך: שחרור הר בית וכיבוש העיר העתיקה ירושלים