מאגר סיפורי מורשת

שמי חיים רבקין, נולדתי בתאריך י' שבט בעיר הומיל שברוסיה הלבנה, לאבי החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין ואמי מרת שיינא.

בילדותי למדתי יהדות במחתרת, כי אבי סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי הקומוניסטי. למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא.

בשנת ה'תש"א, בשנת 1941, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברחתי יחד עם משפחתי מאזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהינו עד לסיום המלחמה.

אחר המלחמה יצאה משפחתי מרוסיה במסגרת יציאת רוסיה תש"ו. לאחר מכן, עברה משפחתי להתגורר בצרפת, ואני נכנסתי ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ברינואה שבצרפת. כעבור כשנתיים עליתי לארץ ישראל והתגוררתי זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עברתי לכפר חב"ד והייתי ממקימי הכפר.

מסעדת ישורון

בשנת ה'תשכ"ב הקמתי בתל אביב את מסעדת 'ישורון' יחד עם אחי ר' זושא רבקין. המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא יתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!".

בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב…". במספר הזדמנויות הפנה הרבי יהודים מתל אביב שנכנסו ליחידות, לבקר במסעדה. בשלב מסוים חשבנו לשנות את שם המסעדה ל'מסעדת ופרצת', אך הרבי הורה לנו להשאיר את השם הנוכחי.

בית כנסת "בית מנחם"

יחד עם אחי ר' זושא יזמנו להקים בכפר חב"ד בית כנסת חדש וגדול, ובמהלך בנייתו זכינו לעידודים רבים מהרבי.

לקראת חנוכת הבית נסעתי לניו יורק במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בר' זושא כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה. אחי, ר' זושא ביקש מהרבי לקרוא לבית הכנסת בשמו והרבי אישר, ומכאן שמו של בית הכנסת "בית מנחם" כשם ר' מנחם מענדל הרבי מליובאוויטש. הרגע הזה של חנוכת הבית של בית הכנסת לא יישכח ממני לעולם!

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של חיים ריבקין והתלמידים: מושקי ריבקין ומירי פליישמן