מאגר סיפורי מורשת

סבא שרקו וייסיד ובשמו העברי ישעיהו לארץ ישראל מבולגריה. בבולגריה הוא הוכנס למחנה עבודה במלחמת העולם השנייה שם הוא גם הכיר את בלה (בוהנה) שלעתיד תהפך לאשתו ויחד עם בנם יוסף (יושקו) הם עלו לארץ ישראל בספינת מעפילים ישירות לחיפה. הוא הועבר למעברת יפו ושם חי עם משפחת אחותו מספר שנים.

בבולגריה למד ישעיהו את מקצוע החשמלאות והנדסת החשמל והחל לעבוד אם בעלה של אחותו. באחד הימים פנו אליהם אנשי צבא וביקשו מהם לרשת בחשמל בסיס צבאי שנקרה הבית הירוק ביפו (בית הדין הצבאי ביפת ביפו היום), אך התנאי לקבלת העבודה היה לסיים את העבודה תוך 72 שעות מרגע קבלת העבודה.

ישעיהו לקח את הצ'אנס שניתן לו בשני ידיו ותוך 48 סיים לרשת את כל הבסיס בחשמל דבר שהשאיר את אנשי הצבא פעורי פה ולאחר מספר ימים הוזמן על ידי מפקדם והוצא לו להפוך לאזרח עובד צה"ל בחייל בינוי של הצבא.

תפקידו בחייל בינוי היה להקים בסיסים חדשים לצבא, אך הראש הגדול של ישעיהו לא נתן לו להישאר רק בתחום הקמת הבסיסים והוא החל להעביר רעיונות חדשים לאנשי מודעין שהיו פוקדים את משרדו בכל יום.

לאחר מספר חודשים ותפקידים רבים שהוטלו עליו הוצע לו להתגייס לצבא שהוא בגיל 40 ולעזור בהקמת חייל המודעין תפקיד שהוטל עליו על ידי חברו דויד בן גוריון וכך היה. ישעיהו התגייס לצבא בדרגת סר"ן ללא קורס קצינים וללא טירונות.

ישעיהו גייס למחנה שלו יוצאי בולגריה רבים והם יחדיו הקימו את חייל הבינוי של חיל המודיעין. תפקידם הראשון היה להקים בסיסים בגזרה הצפונית והדרומית בנוסף הוטל עליהם לדאוג לכלים שיעזרו לחיל המודיעין בתפיסת חשודים והעברתם לישראל ללא ידיעת אנשי האו"ם שישבו בגבול לבנון וסיני.

לאחר מלחמת ששת הימים הוטל על ישעיהו את תפקיד בניית הבסיסים החדשים באזורים הכבושים של רמת הגולן וסיני, בנוסף הוטל עליו משימות  רבות גם מחוץ למדינת ישראל במדינות כגון: סוריה עיראק איראן לבנון ומדינות המפרץ. אחד הסיפורים שמותר לספר היום הוא כאשר היה עליו לבנות עמדת תצפית ברמת הגולן הסורי נאמר לו לבנות את העמדה בדיוק על הגבול, אך העמדה הייתה באזור נמוך משמעותית מהצד הסורי, לכן נכנסו ישעיהו ומספר פקודיו לתוך סוריה עצמה והזיזו את אבן הסימון שסימנו את הגבול והזיזו אותה שלושה קילומטרים לתוך סוריה ובנה את עמדת התצפית בתוך שטח סוריה דבר שאפילו אנשי האו"ם לא קלטו, ועד היום מספרים איך ישעיהו גנב לסורים עוד 2 קילומטרים.

ישעיהו היה עוזב את משפחתו לחודשים רבים ואף אחד לא היה יודע לאן הוא נעלם, כאשר היה חוזר לצערו ולצער  משפחתו אסרה עליו לספר היכן הוא היה ומה מעשה ידיו. לאחר סיום הקמת הבסיסים באזורים הכבושים שלאחר מלחמת ששת הימים קיבל עליו ישעיהו את תפקיד חייו לבנות את מפקדת חיל המודעין בבסיס גלילות שנמצא בצומת גלילות בין תל אביב להרצליה, שם הוא בנה חטיבות לכל המחלקות של חיל המודעין מבינוי ועד ריגול (נקרא תקשוב היום). בבסיס גלילות ישבו מפקדי חיל מודיעין רבים שלעתיד נהפכו לחבריו הטובים כגון: יהושע שגיא (ראש עיריית בת ים בעבר) ישראל שמרון ומפקדת סיירת מטכ"ל אהוד ברק.

ישעיהו וייסיד החל לעבוד גם עם הסיירות המובחרות של צה"ל כגון סיירת מטכ"ל שם גם הכיר את אהוד ברק שלימים הפך להיות ראש ממשלת ישראל. תפקידו היה לבנות כלי כיסוי להצלחת היחידות המובחרות במלחמת באנשי ביטחון של מדינות אויב.

לקראת סיום השירות של ישעיהו קיבל עליו את תפקידו האחרון והחשוב ביותר מבחינתו והוא היה לבנות את אנדרטת חיל המודיעין ושם בתוך האנדרטה הקים את אתר ההנצחה של חיל מודיעין, אשר מנציח את כל חללי החייל מחוץ לבסיס גלילות שהוא ביתו של מחנה 8200 פרויקט חיו. בנוסף הונצחו שם מרגלים וסוכני מוסד רבים שאת סיפור חייהם הותר לפרסם רק שנים רבות לאחר מותם, עקב חשש לדליפת מידע וסכנה לאנשי מוסד אחרים שיכלו להיחשף עקב המידע הרב שהיה באתר ההנצחה.

ישעיהו וויסיד שוחרר בשנת 1986 שהוא בגיל 67 למרות רצונם הגדול של מפקדיו שימשיך עוד מספר שנים, אך ההחלטה התקבלה עקב רצונו לתת מעט זמן גם למשפחתו. גם שנים לאחר שחרור עדין היה מגיע אחד לשבוע למפקדה שלו מהסיבה שהוא היה זוכר את שרטוטי המבנים בעל פה והם היו נעזרים בידע שלו לפתור בעיות רבות במיבנים שהקים.

רוב הידע שקיבלנו על ישעיהו הגיע למשפחתו רק לאחר מותו מחבריו ליחידה וממאות תעודות ההוקרה שקיבל מראשי ממשלה שרי ביטחון וממפקדי חיל מודיעין לדורותיהם.

לצערו ולצער משפחתו סיפורים רבים נשארו חסויים עד היום עקב  הסודיות הגדולה האפופה מהם. ותקוותנו שבאחד מין הימים סיפרו יסופר ולא יישאר בתוך משפחת חייל המודיעין וגדולתו תונצח ברבים.

ישעיהו וייסיד נפטר בגיל 87 ומעשה גבורותיו תינצר במשפחת חייל מודיעין לעד בתקווה שאנשים ילמדו את אהבתו למדינה ואהבתו לצבא הגנה לישראל.

הזוית האישית

היה לי כיף להכיר את הסיפור של סבא רבא שלי ולעבוד עם סבתא שלי.