מאגר סיפורי מורשת

על עליה, מעברה והפגנה

סיפור עלייתו של סבא שלי, סבא שלום עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת 1955. כשסבא שלום עלה לארץ הוא היה נער בן 17.

וכך הוא מספר:

"בין התלאות הרבות במסע לעליה לארץ, נתקעתי בקזבלנקה כשלושה חודשים. כעבור שלושה חודשים עלינו לצרפת באמצעות אנייה מאיטליה. שהינו שם כחודש, ומשם עלינו לארץ. כאשר הגענו לארץ הובילו אותנו במשאיות כל הלילה וחילקו אותנו לאזורים. אותי ואת משפחתי הורידו בבית שאן למעברות. מעברות היו דיור זמני לכל העולים החדשים. כאשר התנאים בדיור הזמני הם תנאים קשים ולא פשוטים, אלה לא היו תנאים רגילים, בטח לא באותה התקופה. היינו ללא חשמל וללא מקלחות, את צרכינו עשינו במקום בשירותים …. בפחים. ליד המעברה הייתה תעלת מים ושם היינו מתרחצים.

עבודה לא הייתה שכן, זאת הייתה תקופה קשה בארץ, היו המון עולים חדשים ומקומות עבודות מועטים מאוד. עשינו הפגנות רבות שכן, פועלים רבים הועסקו מנצרת ועפולה ויישובים אחרים  ומבית שאן לא היו לוקחים עובדים. הפגנה אחת שאני זוכר היטב התחילה בבוקר יום אחד, ובמהלך אותה הפגנה גם הגיעה משטרה. שברנו את הלשכה ואת משרדי הביטוח הלאומי עד שהגיעה המשטרה וחסמו אותנו, מי שהצליח לברוח ברח ומי שנתפס נתפס.

היו לנו קשיים רבים במהלך התקופה של העלייה ושנים נוספות של קליטה, אך כיף לראות את הארץ שלנו היום".

הזוית האישית

אביאל: למדתי דברים חדשים מסבא וגיליתי שהסבים חיו בתנאים קשים ולא ויתרו ובנו בתים לתפארת.

אני וסבא ביום סבבא!