מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בשכונת פלורנטין בתל אביב

שמי בתיה, נולדתי בשנת 1950. הורי עלו לישראל צעירים, עוד לפני קום המדינה. משפחתו של אבי עלתה מתורכיה ומשפחתה של אמי מסוריה. זיכרונות הילדות שלי החלו במגורים בדירת חדר בשכונת פלורנטין בתל-אביב. זכור לי שחלק מחדר האמבטיה שימש כמטבח.

בגיל חמש הורי רכשו דירה בדמי מפתח, זו הייתה דירת מגורים משותפת עם משפחה נוספת, במרכז תל-אביב ברחוב טשרנחובסקי פינת שוק בצלאל. הילדות של אז שונה מהילדות של היום. כל יום ירדנו לשחק ברחוב. שיחקנו  עד השעות המאוחרות של הערב וימים רבים בילינו בגן מאיר הקרוב. בגן הכרנו כל פינה ופינה, שם היה מגרש המשחקים שלנו. בגן זה נערכו חגיגות גני הילדים בעיר החל מנטיעות בט"ו בשבט ועד חגיגות הביקורים בשבועות, קונצרטים וערבי שירה. לימים הגן הפך לאחד הגנים הרומנטיים בתל אביב.

התחנכתי בבית ספר "תלפיות" ואפילו הצטיינתי בשובבות ובמעשי קונדס. לא פעם חזרתי מבית הספר עם בגדים קרועים או מלוכלכים לאחר קטיף תותים, מעץ התות שצמח בחצר בית הספר. בחזרה מבית הספר לא פיספסתי טיפוס על פסל האריה, שניצב עד היום בסמטה פלונית אלמונית. בגיל 12 החיים התהפכו – אבי נפטר בגיל צעיר ואמי נשארה מטופלת בחמישה ילדים שהקטנה בינינו בת שנתיים.

יאמר לזכותה של אמי שהייתה לוחמת, אם משכמה ומעלה היא עבדה קשה, דאגה לכל צרכינו וניהלה את הבית ביד רמה. היא השתדלה לדאוג לכל מחסורינו ומעולם לא הרגשנו אחרים.

היות ולא הצטיינתי לימודים היה קושי למצוא לי מסגרת לימודים מתאימה. כמוצא אחרון נשלחתי ללמוד במסגרת קיבוצית בחברת נוער בקיבוץ "גבעת חיים". בתום שנתיים הגעגועים למשפחה גברו וחזרתי הביתה.

משפחתי

לימים נשאתי לאבי קריטי והקמנו משפחה למופת. יש לי שלושה בנים ובת הם הפכו אותי לסבתא מאושרת לשלוש עשרה נכדים.

במהלך השנים תוך כדי גידול הילדים נרשמתי ללימודי ערב והשלמתי בגרויות, עבדתי בקופ"ח מכבי במחלקת הרווחה והביטוח הסעודי ובגיל 54 השלמתי לימודים אקדמיים – תואר ראשון ב"מנהל שירותי בריאות".

המשפחה חשובה לי מאוד, הגיבוש וה"ביחד" חשוב לכולנו. אנו מרבים להיפגש בארוחות שבת וחג והקרבה הגאוגרפית בנינו תורמת למפגשים רבים במהלך כל השבוע.

הזוית האישית

סבתא בתיה: אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי רוני. לרוני ולי יש חיבור חזק עוד מאז שרוני הייתה תינוקת, תחומי העניין של רוני ושלי הם: בישול, סריגה, טיולים וצחוקים. ואנו מרבות להיפגש לעיתים קרובות.