מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תקומה בצל השואה במושב סגולה

סוסי עם הנכד אור.
סוסי ויצחק בסגולה של שנות ה-60
סוסי ויצחק טרנוביץ'

סיפורו של יצחק טרנוביץ

יצחק טרנוביץ בן ציבל ושלמה נולד בשנת 1924 בטרנסילבניה שברומניה. יצחק שהיה בן דודה של סוסי עבר חוויות דומות לזו של סוסי במחוז הולדתו. היה כבן 16 כשפרצה המלחמה, ונדד באירופה, עד שעלה לארץ בשנת 1946. הוא התיישב בתל אביב בשכונת סאלמה. במלחמת השחרור נלחם ובמהלך הקרבות נפצע ברגלו, ואושפז בבית החולים.

בשנת 1948 כשלוש שנים אחריו עלתה סוסי לארץ, הם נפגשו כשעדיין היה בבית החולים. בשנת 1951 נולד בנם הבכור משה, שנקרא על שם אביה של סוסי. לאחר כשנתיים בשנת 1953 הגיעו אל מושב סגולה במסגרת התוכנית "מהעיר אל הכפר". משפחת טרנוביץ הייתה בין המשפחות המייסדות של מושב סגולה. בשנים הראשונות עסקו בגידול ירקות, הייתה להם פרה שהניבה חלב, ולול תרנגולת לביצים. עם השנים נולדו להם במושב סגולה עוד שני ילדים צילה ודורון. יצחק נפטר בגיל צעיר יחסית, בגיל 59 באופן מפתיע, והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, ו- 7 נכדים.

סיפורה של סוסי טרנוביץ

סוסי טרנוביץ לבית משפחת רוט, נולדה לדבורה ומשה רוט. בתאריך 21.8.1931 בעיר סיגט שבטרנסילבניה. בני משפחתה של סוסי, היו עשירים מאוד, לאביה היו מטעים גדולים והאבא של סוסי היה סוחר גדול. בעיר הייתה אנטישמיות, אך עד שנות השואה וימי מלחמת השנייה היהודים והנוצרים חיו בעיר כחברה אחת.

עם עליית היטלר והנאצים לשלטון, גברה האנטישמיות ברומניה. היהודים הופרדו משכניהם, וגורשו מבתיהם. סוסי ובני משפחתה כמו הרבה יהודים אחרים, הועמסו לתוך קרונות משא שנועדו לבהמות, והועברו למחנה הריכוז אושוויץ. בגיל 13, סוסי, נערה צעירה, התמודדה עם קשיי הקיום לבדה, ללא הורים ומשפחה, עבדה עבודות קשות מאוד במפעלים, בחציבות כבישים תחת משטר נוקשה, ובערב הייתה מקבלת פרוסת לחם קטנה תמורת עבודתה. בביתן 13 באושוויץ חלקה דרגש עם עוד כ- 7  ילדים, שישנו שתי וערב אחד על השני. סוסי חלתה בטיפוס הראש והבטן, ובת דודתה, פירי רוזנברג, ששהתה אתה במחנה דאגה לה, ומידי פעם גנבה פרוסת לחם, והביאה לה. מתוך 8 אחים ואחיות של סוסי, רק היא ואחיה הבכור, שרדו את השואה. סיפורה של סוסי ומשפחתה תועד על ידי עמותת עמך.

עם סיום המלחמה עלתה סוסי במסגרת עליית הנוער לארץ בשנת 1948. לסוסי היה חבר נעורים, שנלחם באזור עירק אל מנשייה בפלוגה הדתית של חטיבת "אלכסנדרוני", ושם נהרג. שמו נכתב באנדרטת פ"ז בקריית גת. את יצחק בן דודה פגשה לאחר הקמת המדינה, שני אנשים צעירים ללא משפחה שתמכו אחד בשני, וב-1950 הם והתחתנו. לסוסי ויצחק בעלה נולדו שלושה, משה (נקרא על שם אביה של סוסי), צילה (נקראה על שם אמו של יצחק) ודורון. במהלך השנים נולדו לילדיהם 7 נכדים.

סוסי זכתה להכיר גם את שני ניניה מנכדתה דבורית (דבורית נקראה על שם אמה של סוסי – דבורה) סוסי שכלה את בעלה כשהוא רק בן 52, הגורל האכזר הכה בה עוד פעמיים, כאשר. שני בניה, משה ולאחר כמה שנים דורון, נפטרו בשנות ה-40 לחייהם. היא התייסרה עד יומה האחרון על אבדן יקיריה. סוסי הלכה לעולמה בשנת 2014, בתה צילה, ונכדיה, ניניה ממשיכים את לספר את סיפורה. יהי זכרה ברוך!

סוסי ויצחק חדש

הזוית האישית

במסגרת פרויקט של הנצחה והכנת ארכיון דיגיטלי פניתי כרכזת תרבות למשפחות בסגולה שבני משפחתם שרדו את השואה. התהליך היה מרתק, וילדים הניצולים, חלקם גרים עדיין במושב, נברו באלבומים המשפחתיים, הוציאו מנבכי הזיכרון המשפחתי את הסיפורים המשפחתיים. נוער סגולה היה שותף להכנת טקס בערב יום השואה שכולו מבוסס על סיפורי המשפחות תושבי המקום. החיבור לסיפור משפחת טרנוטביץ לימד את הנערים פרק בשואה מנקודת מבט אישית ומקומית.

מילון

עירק אל מנשייה/חטיבת אלכסנדרוני
כפר ערבי גדול, שמיקומו היה סמוך לאזור התעשייה של קריית גת. ב-28 בדצמבר 1948 הותקף הכפר עיראק אל-מנשייה על ידי חטיבת "אלכסנדרוני" במסגרת "מבצע חיסול". ההתקפה נהדפה באבדות כבדות ונהרגו בהתקפה זו 87 הרוגים מחיילי החטיבה. חורבות עיראק אל-מנשייה נמצא היום חלק מהעיר קריית גת.

ציטוטים

”בביתן 13 באושוויץ חלקה דרגש עם עוד כ- 7  ילדים.“