מאגר סיפורי מורשת

שמי פרוספר אשר בן יאיר נולדתי בתאריך29.10.51, בארץ מרוקו בעיר קזבלנקה. בשנת 55' בהיותי בן 4 עליתי לארץ כמובן עם הוריי ואחי הנוסף. פה בארץ נוספו עוד ארבעה ילדים ויחדיו אנחנו שישה. במרוקו קשה לי לזכור דברים בגלל שהייתי מאוד קטן בגיל 4 ואין לי זיכרונות ממרוקו אבל מה?בגיל 30 חזרתי לביקור במרוקו ומשום מה הרגשתי כמו בבית למרות שלא הייתי במרוקו במשך כ-25 שנים. ביקרתי במקום איפה שנולדתי אמי לקחה אותי לבית איפה שגרנו ולשכונה  שהייתה מעורבת ערבים עם יהודים ויש לציין ששם כן יש אחווה בין היהודים והערבים יש דו קיום יום-יומי שזה בעיקר נובע ממסחר ועסקים.

לאחר העלייה לארץ ישראל הפנו אותנו למעברת זרנוגה ברחובות למעשה את כל העולים החדשים היו מפנים למעברות . הייתה התאקלמות קשה מאוד לא היה חשמל,מים והשירותים היו מחוץ לאוהל היה קשה מאוד אבי בדק איפה ישנם בעלי המקצוע ואחרי בירור הוא מצא ביפו סנדלריה של האחים רווח שידעו גם כן לדבר צרפתית וכך נוצר קשר עימם וכמובן עברנו מזרנוגה ליפו אבי לימים קנה שם בית שהיום זה אחד הרחובות המבוקשים ביפו העתיקה ששם הרחוב הוא הצדף שדרך אגב יש לי מסעדה היום ששמה הצדף הלוגו של המסעדה אומר שהמסעדה הכי טובה בתל אביב נמצאת בראשון לציון ואז עברנו לגור ביפו. למדתי ביפו בבית ספר דתי ממלכתי בית אברהם עד גיל 9 ובגיל 9 עברנו לגור בבת ים והתחלתי לימודים בבית ספר תחכמוני. שנת 67' עברנו את מלחמת ששת הימים אנחנו בתור נערים עזרנו במילוי שקים מבד בחול שישמשו לנו כמגן. בהגיעי לגיל 18 התגייסתי לצבא לשירות של 3 שנים שירתתי  כשוטר צבאי את רוב השירות עשיתי בסיני שבמצרים.

נדרסתי בארץ ישראל

בהיותי בגיל שש לצערי נדרסתי על ידי רכב ושכבתי בבית חולים כמעט חצי שנה בבית החולים דונולו התאונה פגעה ברגל ימין וריסקה לי את כל הברך ההחלמה הייתה ארוכה וקשה. כתוצאה מזה קיבלתי פיצויים ועל ידי הכסף הזה אבי שידרג אותנו וקנינו בית. כיום אני בן 65 למעשה אני לא עובד באופן רציף מבוקר עד ערב אני מעסיק את עצמי על ידי סידורים מדי פעם,מדי יום אני אוכל צהריים במסעדתי ולאחר מכן נפגש עם חברים מדי פעם וכך עובר יום ביומו.

הזוית האישית

סבא : נהניתי מאוד מאוד עם נכדי הגדול ירון עברנו חוויה משותפת במשך עשרה מפגשים ויצא לנו להכיר יותר לעומק סיפרתי לו את הסיפורים שעלינו לארץ ואת הקושי שהיה לנו למרות הכל הייתה לנו בסופו של דבר התאקלמות טובה בארצנו הצעירה והיפה. אנחנו מקווים שהדור הבא יידע לנצל את המשאבים הרבים שיש היום במדינתנו למשל בתחום הרפואה וההייטק ושירון יידע להפיק את המקסימום שהוא יכול. בהצלחה

נכד: אני נהניתי עם סבי היקר אשר ועכשיו אני יודע איך סבי חי פעם ואת העלייה לארץ בשנת 55' הייתה מדינה שעוד לא התאקלמה בעצמה ואני שמח שאני מכיר את סבי יותר עכשיו ואני יידע איך להעביר את זה הלאה. אני יודע שסבי מצפה ממני לגדולות ובעזרת השם אני מקווה לספק את דרישותיו ולא לאכזב.