מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1959 נולדה כרמן (סבתא) בצפון פרו בעיר שקוראים לה טומבס. היא גדלה בבית עם שישה אחים בבית גדול עם חצר פנימית שבה גידלו תרנגולות ועיזים. בגיל 16 רצתה כרמן להתחיל לעבוד, כי היה להם טיול בבית הספר שהיא רצתה להצטרף אליו. אז הלכה לפארק גדול ומכרה כרטיסי בינגו. סבא שלי, חוליו אמאיו, היה שם בפארק עם חברים שלו מהמשטרה, סבא שלי היה שוטר.

סבא שלי ראה את כרמן (סבתא שלי) והיא מצאה חן בעיניו, הוא גם מצא חן בעיניה. סבא ניגש לסבתא ושאל אותה בצחוק: "תתחתני איתי?"כרמן שאלה בחיוך: "מה התאריך היום?". חוליו ענה: "3.11.1976", סבתא שלי ענתה לו בצחוק:" כן, אני אתחתן איתך בדיוק בעוד שלוש שנים!". הם התחילו לדבר ולצחוק ביחד, סבא לאחר מכן ביקש לקנות מכרמן שלושה כרטיסי בינגו ובעצם אף פעם הוא לא שילם עליהם. הם הפכו להיות זוג אוהבים והיו ביחד עוד שלוש שנים.

בדיוק לאחר שלוש שנים הם התחתנו, בתאריך: 3.11.1979. מאז כל תאריך שיש בו את הספרה שלוש- סבא מחבק ומנשק את סבתא ואומר לה יום שמח. הם עברו לגור בלימה וגידלו ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. אחד מהבנים הוא אבא שלי, ז'אן-קרלו. אבא שלי עבד במיאמי עם אימא שלי, ככה הם הכירו, ואז הם התחתנו. הוא עלה לארץ והקימו פה בית ומשפחה, ואז אני נולדתי.

הזוית האישית

אמלין: היה לי כיף לשמוע את סיפור האהבה של סבא וסבתא שלי, סיפור שלא ידעתי עליו לפני העבודה המשותפת בתכנית.