מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

1941 ה"פרהוד" אירוע טראומתי בקרב יהדות עיראק

בועז וסבא דוד
משפחתו של דוד
הסיבות לעלייה לארץ - אירועי הפרהוד בבגדד

סבא דוד בכור מספר לנכד בועז את סיפור חייו
לחלק א של הסיפור "קורות חייו של דוד"
דוד בכור בן יעקב בן דוד בן יוסף בכור. נולד בחלב שבסוריה לאביו סעדיה חוצין. סבא רבא צדקה חוצין  חי בן השנים (1773-1699).
 
העלייה לארץ ישראל
ההורים שלי לא רצו לעלות לארץ, כיוון שחיו חיי רווחה אולם בשל הנסיבות: בשנת 1941 היה "הפרהוד" אירוע טראומתי בקרב יהדות עיראק, מעשי שוד וביזה שנעשו ע"י הערבים, הדבר הזה  התבטא גם בהמשך, הייתה שנאה חלקה פומבית וחלקה בנסתר וגם ממסדית. אך, אין ספק שהערבים שנאו את החברה היהודית. זו אחת הסיבות לעלייה לארץ. קבר אחים של חללי הפרהוד.
 
תמונה 1
 
(יוני 1941) סיבה נוספת: עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, הדבר לא תרם לביטחונם של היהודים בעיראק, התנועה הציונית עבדה ופעלה בקרב הצעירים התיכוניים בעיקר, שתי אחיות שלי והדודה היו בתנועה הציונית והן היו פעילות מאוד, אני זוכר עד היום שחלק מהמודיעין והידע היו מעבירים הלאה ע"י נקישות (בשפת מורס ) בין קירות הבתים, כדי לקבוע פגישה או להעביר מסר וכך המידע היה עובר בין חברי התנועה, מקצה אחד של השכונה לקצה השני.
 
מבחינה כלכלית, בעיקר באותה תקופה (שנת 1949-1951): החלה הכלכלה להיכנס לקשיים. מה שדחף בסופו של דבר את אבא להחליט על עלייה לארץ: אחת מאחיותיי עלתה בצורה בלתי לגאלית דרך פרס, זו הייתה בעיה, היא עלתה יחד עם דודתי, זו בעיה מכיוון שאם השלטונות היו מגלים שהיא נעדרת ועלתה לארץ , זה היה יכול הביא לענישה קשה מצד השלטונות בעיראק כלפי המשפחה שנשארה מאחור.בנוסף, התנועה הציונית הייתה מאוד דינאמית, שהסבירה והטיפה לקהילה היהודית את החיוניות לעלות לארץ, ועמדו על ערך הציונות, והערך של עלייה לארץ.
 
אבי החליט לעלות לארץ באחד הימים, עקב אירוע מיוחד, שבו הגיעו בכירים ערביים ממשרדו ( מדובר בבכירי ממסד עיראקים ערביים) ואמרו לו : תשמע, אתם כיהודים אינכם בטוחים, אנחנו מייעצים לך לעלות לארץ כדי שחייך לא יהיו בסכנה. בעקבות  כך אבי החליט מיד לעלות לארץ, כהרף עין, בתהליך מזורז- תוך שבוע התארגנה המשפחה,ועלינו ארצה, שני ילדים נוספים שהוריהם לא עלו לארץ, צורפו בתוך תעודות הזיהוי והדרכון של הורי כאילו הם בני המשפחה וכך הברחנו אותם לארץ בצעד מאוד מסוכן יחד אתנו . (שמם של הילדים: סילביה ואליאס).
 
אנחנו לא היינו המשפחה היחידה שנהגה כך ובמבט לאחור זה היה חשוב מאוד כסיוע לחברה הציונית להגשים את היעדים שלה. על אף הסיכון הרב שהיה במעשה זה.
 
בזמן החגים פסח, פורים הייתה הרמוניה ותכונה רבה בתוך הבית, הנשים נשארו בבית ואנחנו הבנים יחד עם האבא והאמא היינו הולכים יחד לבית כנסת לבושים חגיגית, למרות שזו הייתה מדינה זרה, בתוך הרובע היהודי אפשר להבחין רק ביהודים מסתובבים , ערביי האזור התייחסו לכך בכבוד, בתוך בית הכנסת היה לנו מושב קבוע, אבא היה הולך כמעט כל יום לבית הכנסת, באשר לחינוך היה חינוך ליבראלי יהיה יהודי בביתך ואדם בצאתך, כלומר כבד את כל העולמות שסביבך.
 
לקראת הפסח, כל ההכנות לפסח, נהגו בבית ע"פ כל המצוות: שריפת חמץ, ניקיונות, מצות היינו עושים בבית כולנו, כל המשפחה היו ממחיזים ומשחזרים את יציאת מצרים, המחשנו את כל יציאת מצריים. דודי המנוח היה האופה הראשי, אפינו בתוך הבית את המצות, בתנור גדול.
 
בפורים הילדים היו מקבלים דמי פורים כמו בחנוכה, זה היה חג לילדים, בשמחה, הילדים חשו בצורה נינוחה, פינוק רב והיו משחקים בין הילדים ובין המבוגרים. ע"פ עונות השנה או בפרט לקראת פסח היו מייבשים פירות וירקות או עושים רסקים או חמוצים וגבינות שאוכסנו במרתף מיוחד גדול ומאורך שהיה בו כל האוכל שניתן לשמר, פירות , גבינות חמוצים רסקים ריבות, חצילים מיובשים, עגבניות, ואז ניתן לצרוך שימורים אלה גם כאשר הם לא בעונה.
 
העשרה
הפרהוד: "פוגרום ביהודי עיראק. הפרהוד הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. במסגרת הפרעות נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. בין 300 ל-400 פורעים לא-יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 בני אדם‏. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה פרהוד היא הפחדה ברוטלית של נשלטים.
האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה."
 תשע"ה 2015

מילון

פרהוד
פוגרום ביהודי עיראק. הפרהוד הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. במסגרת הפרעות נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. בין 300 ל-400 פורעים לא-יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 בני אדם‏. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה פרהוד היא הפחדה ברוטלית של נשלטים. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה.

ציטוטים

”"פעילות בתנועה הציונית ומסרים בנקישות בקירות הבתים"“

הקשר הרב דורי