מאגר סיפורי מורשת

תרומתו של ישי אדלר לארץ

ישראל יהודה – יש"י אדלר ומשפחתו

שמי אביבה שדה-חן אבני. נולדתי בכפר-הס בשרון בשנת 1932. אני אשתו של שלומי שדה-חן, נכדו של יש"י אדלר.

יש"י אדלר היה ציוני בדמו וכבר ברוסיה הוא ידע את העברית על בוריה, הוא הוזמן לארץ ישראל בשנת 1889 בכדי לייסד סמינר למורות ברחובות וכמו כן הוא היה עוזרו של אליעזר בן-יהודה בכתיבת המילון שלו לעברית. כעבור שנתיים ישי חזר למוסקבה להביא את אשתו וארבעת בנותיו לארץ ישראל.

"ישראל יהודה אדלר נולד בשנת 1870 בעיירה יאנובה הסמוך לפינסק שברוסיה הלבנה (אז באימפריה הרוסית), בנו של שלמה. היה מסור לרעיון הציוני ונדד כמלמד מעיר לעיר. הוא גם היה בין הראשונים אשר הכניסו את לימוד השפה העברית לחדר המתוקן וייסד את חברת "חובבי שפת עבר". בשנת תרנ"א (1891) נשא לאשה את ברכה, בת ר' ישעיהו מרדכי אייזנברג החסיד מפינסק, ממשפחת הצדיק מאפטא."

ברכה וישראל-יהודה אדלר (ויקיפדיה)

כתת לימוד

שלוש בנותיו למדו הוראה בסמינר ובתו הצעירה הצטרפה לקיבוץ תל- חי והייתה בת זוגתו של יוסף טרומפלדור. בארץ הוא רכש אדמה ותרם לבתי כנסת בעמק-יזרעאל, מכיוון ששתי בנותיו גרו בעמק יזרעאל ולקרן היסוד. על שמו נקראת המושבה "רמת ישי".

בשנת 1909 כשנוסדה תל-אביב ישי היה בין מייסדיה והיה שותף לחלוקת המגרשים למייסדים. את החלוקה החליטו לעשות באמצעות הגרלה. שתי קבוצות של ילדים נשלחו לשפת הים לאסוף צדפים קבוצה אחת אספה צדפים לבנים והשנייה אספה צדפים אפורים. על האפורים כתבו מספרים ועל הלבנים כתבו שם הרחוב. האנשים התבקשו לשלוף צדף מכל שק וכך כל אחד קיבל שם רחוב את מספר הבית שלו.

חלוקת המגרשים

בתו חנה שהייתה פמיניסטית גדולה, התחתנה ועמדה על כך שחלק משם משפחתה מילדות יהיה נוכח גם. משה פלדשטיין+חנה נשר וכך נוצר השם: שדה  חן (פלד ביידיש). בבדיקה במוזאון התפוצות במדור שמות לא נמצא שם נוסף שדה-חן, אלא רק זה הקשור למשפחה הבסיסית שלנו.

חנה הייתה מורה, פעילה בוועד של תנועת המושבים וכשהקימו את המושבים בעמק יזרעאל ובשרון בשנים: 1920-1930 כל המשקים היו רשומים בטאבו על שם הגברים. סבתא חנה בהיותה פמיניסטית מרדה בנוהג זה והצליחה להעביר חוק, שכל המשקים יהיו רשומים גם על שם הנשים וכך היה.

השיר בו בחרתי:  "בכל זאת יש בה משהו"

הזוית האישית

חווינו חוויה ריגשית ומרוממת.