מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקרית הטרקטורים בשטח ההפקר

במפגש הפתיחה של הקשר הרב דורי
סבוש בכינור
סבא למד בבית הספר כדורי בגליל התחתון

סבא נולד בתאריך 27 לאוגוסט 1940 בתל אביב בתחילת מלחמת העולם השנייה כשבארץ שלטו הבריטים. לסבא היו שני אחים: אחות גדולה, נחמה, שהייתה גדולה מסבא בשלוש שנים ואח צעיר, דוגי שהיה צעיר מסבא בשמונה שנים. לאבא של סבא הייתה מסגריה והוא עבד בה שעות רבות במשך היום, ואמא של סבא (שושנה) הייתה עוזרת לו וניהלה את משק הבית. לאבא של סבא (אליעזר) היו תקופות שבהן נהג באלימות כלפי נחמה וסבא. 
       
בגיל 15 (כיתה י') סבא עבר לבית הספר כדורי בגליל התחתון, שהיה בית ספר חקלאי רב מוניטין שכלל גם פנימייה וסבא היה נוסע הביתה להורים בערך פעם בחודש. האווירה בבית הספר כדורי הייתה אווירה מאד מיוחדת – למשל הבחינות שם נקראו בחינות הכבוד, והמורה שהיה מגיש את הבחינה לא היה משגיח על הכיתה, יוצא החוצה והתלמידים דאגו לכך שלא יהיו העתקות.
 
 "בית הספר החקלאי כדורי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר" 
בית הספר כדורי היה בית הספר שבו למדו בעבר יצחק רבין ויגאל אלון שנהיו למפקדי הפלמ"ח ולתפקידים מאד בכירים בממשלת ישראל. כל זמן הלימודים סבא נשאר חבר בגדוד של השומר הצעיר ובסוף הלימודים הלך עם הגדוד לצבא בנח"ל (נוער חלוצי לוחם) בגרעין יבולים שהשלים את קיבוץ נחשון. במסגרת הגרעין סבא הכיר את רחל (סבתא) שהפכה לבת זוגו עד היום הזה.
בקיבוץ סבא מילא תפקידים רבים ומגיל מאד צעיר- קיבל את ריכוז הפלחה (גידולי השדה) וזה גם בעקבות הניסיון החקלאי שרכש בבית הספר כדורי. בשנת 1968 סבא יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות שם למד חקלאות וכלכלה וכשחזר לקיבוץ עם תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה נבחר להיות גזבר (אחראי על הכספים) ומרכז המשק בקיבוץ.
 
בשנת 1972 במסגרת שרות מילואים סבא ניפצע, עבר ניתוח והשתקם. הילדים של אברהם ורחל הם אורי שנולד ב 1960, איריס (אמא) שנולדה בשנת 1965, ונועה שנולדה בשנת 1970. בשנת 1979 לאחר סיום תפקיד ריכוז המשק נבחר סבא להיות אחראי על הקיבוצים הצעירים והזעירים במסגרת תנועת הקיבוץ הארצי. בתפקיד זה הוא הסתובב בכל הארץ בין הקיבוצים בכדי לנסות ולסייע להם בצדדים החברתיים והכלכליים.
 
בשנת 1984 יצאו סבא וסבתא לשליחות בארצות הברית עם בתם הצעירה נועה, כאשר איריס הייתה באותו זמן בשירות הצבאי ואורי היה בלימודים לאוניברסיטה. יש סיפור מההיסטוריה של נחשון ושל מדינת ישראל שלא כל כך ידוע לציבור הרחב ולכן חשוב לספר אותו:
 
תקרית הטרקטורים בשטח ההפקר (סיפורו של סבא)  
אני רוצה לספר על תקרית שקרתה באזור נחשון שעד שנת 1967 היה על גבול שטח ההפקר שבין ישראל לבין שטחים פלסטינים שנשלטו בידי ירדן.
 
רקע:
במלחמת השחרור התנהלו קרבות באזור לטרון, כשהכוחות הישראלים לא הצליחו לכבוש את האזור על אף קרבות מאד קשים שגבו אבדות כבדות לישראל ובסיום הקרבות נשאר שטח הפקר שלא היה שייך לאף צד והוא לא היה מעובד כל השנים. (באנגלית השטח נקרא  no man's land).
קיבוץ נחשון שהוקם על גבול שטח ההפקר היה כמובן מעוניין לעבד את השטחים האלה במקום שהם יגדלו רק קוצים. באמצע שטח ההפקר הייתה חלקה שהייתה שייכת למנזר לטרון והחל מהקמתו של הקיבוץ הוא קיבל אישור לעבד את החלקה וכל שנה תמורת העיבוד הקיבוץ היה נותן למנזר כמה טונות של שעורה ועגלה מלאה קש. בכל פעם שהיה צריך להיכנס לחרוש, לזרוע או לקצור את היבול היו מגיעים פקחים של האום ושומרים עלינו שלא יקרה שום דבר (מבחינה ביטחונית).
בשנת 1965 החליטה ממשלת ישראל לנסות ולפתור את בעיית שטח ההפקר ולבדוק את נכונות הצד השני (ירדן) להגיע לקו גבול. קיבוץ נחשון נבחר להיות הראשון שינסה לקדם את הנושא והוחלט שטרקטור אחד יכנס לשטח ההפקר כדי לבדוק את תגובת הצד השני.
 
אני נבחרתי להיות "שפן הניסיון" להיכנס עם טרקטור ומחרשה ולחרוש בשטח ההפקר. כמובן שהצבא נערך בגבעות סביב השטח למקרה שהירדנים יפתחו באש. נכנסתי לשטח והירדנים לא ירו. לכן הורו מפקדי הצבא לנחשון להכניס את כל הטרקטורים לשטח והתחילו להביא טרקטורים מכל יישובי האזור. במקביל התצפיות הראו שגם הירדנים שולחים טרקטורים לחרוש את שטח ההפקר מהצד שלהם. מכאן נוצרה "תחרות" מי יצליח לחרוש חלק יותר גדול משטח ההפקר בהנחה שכשנפגוש את הטרקטורים הירדנים ייווצר קו גבול בין ישראל לירדן. זה היה יום רביעי בשבוע והעבודה נמשכה עד יום שבת כאשר בכל יום נוספו טרקטורים נוספים ובשבת בבוקר היו מהצד הישראלי כ-120 ומהצד הירדני כ-50.
 
בשבת בבוקר הגענו למצב שבו הטרקטורים הירדנים כבר עיבדו שטח שאנחנו עיבדנו ואני ניסיתי לעצור קבוצה של טרקטורים ירדנים לחרוש על שטח שנחרש על ידינו. הצבא שלנו תפס אותם והחזיק אותם בקצה השדה ושחרר את השוטר הירדני שליווה אותם ללכת ולקבל הנחיות מהמפקדים שלו. אחרי כמה דקות הוא חזר ואמר שהטרקטורים הירדנים מפסיקים לחרוש ואכן ראינו שכל הטרקטורים הירדנים חוזרים לשטח שלהם ומפסיקים לחרוש. כמה דקות אחרי זה התחילו היריות כשהירדנים מצד אחד והחיילים שלנו מצד שני יורים אחד על השני ואנחנו באמצע. כשהיריות התגברו קיבלנו הוראה לעזוב את השטח ולחזור. זרקנו רימוני עשן ומאחורי מסך העשן התחלנו לנסוע כל הטרקטורים כדי לעבור את קו הרקיע ולהגיע לקיבוץ. לפתע הגיע חייל ואמר שיש פצוע בשטח. מיד רצתי ביחד עם עוד חבר קיבוץ נחשון (עמי) לחלץ את הפצוע.
 
התברר שזה היה חבר טוב שלנו, מהקיבוץ שנפצע בדרך מהשטח. בשטח היו מכוניות צבאיות ובקומנדקר צבאי "טסנו" לבית החולים כאשר לא ידענו בכלל מה חומרת הפציעה ואפילו לא באיזה חלק בגופו נפגע. בבית החולים הוא קבל טיפול ראשוני שייצב את מצבו, ואז התברר שהכדור פגע בו בלסת העליונה, ולמרות שאיבד דם רב, חייו ניצלו. לאחר התקרית הזו, לא חזרנו לעבד את שטח ההפקר, עד מלחמת ששת הימים, בה נכבשה לטרון וכל שטח ההפקר סופח למדינת ישראל.
בשנת 1990 סבא וסבתא החליטו לעזוב את הקיבוץ בהרגשה שהקיבוץ השתנה וכבר לא התאים לצורת החיים שהם רצו לחיות. היום סבא וסבתא גרים בקריית עקרון. סבא וסבתא מצטיינים בגידול נכדים (8).
 
סבא עבד 12 שנים במכון הייצוא כאחראי על נושא מים וטכנולוגיות סביבה ולפני כשנה וחצי נבחר להיות נשיא האיגוד הישראלי למים. 
 
 
 
תמונה 1
 

מילון

פלחה
גידולי שדה ללא השקייה

שטח הפקר
כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל (שלא שייך לאף אחד) בדרך כלל בגלל היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים.

בית הספר החקלאי כדורי
בית הספר החקלאי כדורי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר

ציטוטים

”חשוב ללמוד מההיסטוריה וליישם בעתיד “

”סבא נבחר להיות נשיא האיגוד הישראלי למים.“

הקשר הרב דורי