מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה אדמסקי, נולדתי ברמת השרון כאשר היא הייתה עדיין מושבה קטנה וכולם הכירו את כולם (שמי באותם ימים היה רבקה מילר). אבי היה מנהל סניף הדואר ברמת השרון מתקופת המנדט עד שיצא לפנסיה. אבי נולד בקנדה והיה דובר אנגלית ולכן נבחר לנהל את הדואר.

מאד אהבתי את ילדותי בשכונה ברמת השרון עם חבורת ילדים שגרו באותו האזור. בילינו את רוב שעות היום ביחד, בבית הספר וברחוב. אני ושאר הילדים הינו עושים הרבה מעשי קונדס כגון פשיטה על מקשות אבטיחים וריסוק האבטיחים אחד אחד עד שמצאנו אבטיח לטעמנו. היינו פולשים לשדה של תירס ומורידים את הקלחים רק כדי ליהנות מקילוף העלים ועוד ועוד מעשים שהיום לא ייעשו. אבל אז לא הבנו את חומרתם. אהבנו מאד ללכת לביצה ('באסה' בערבית) בצד המערבי של המושבה ולקטוף נרקיסים בכמויות אדירות. את חלקם היינו זורקים כבר בדרך הביתה. הייתה גבעה בין רמת השרון להרצליה שהייתה אדומה מכלניות – וגם שם פשענו בקטיפת הפרחים. אז עוד לא היה קיים החוק של החברה להגנת הטבע האומר שיש פרחים מוגנים שאסור לקטוף אותם. בשנות ילדותי אהבתי מאד לטייל עם חברות ברגל ועם בטרמפים למקומות עם נוף טבעי, יפה ופורח.

לאחר סיום התיכון והסמינר למורים ע"ש אליעזר שיין (גבעת השלושה), התגייסתי לנח"ל שנתיים לאחר גיוס חברי לתיכון, היות ולמדתי שנתיים נוספות בסמינר. עברתי את הטירונות ובמסגרת הנח"ל הגעתי לקיבוץ כפר עזה, עבדתי בתור מורה בבית הספר האזורי "שער הנגב". בקיבוץ הכרתי את מורלה (בקיבוץ הוא כונה בשם משפחתו, אדמסקי) ובשנת 1960 התחתנו. בשנת 1962 נולדה בתנו הבכורה – שירלי, שנתיים לאחר מכן עזבנו את כפר עזה ושלושתנו חזרנו למושבת ילדותי – רמת השרון. בשנת 1968 נולד דני. כאשר דני נולד שירלי הייתה בכיתה א'. היא למדה באותה תקופה את הטקסט: "דנה נמה, דנה קמה" ואז היא החליטה שאם אני אלד בת, נקרא לה דנה, אבל היות ונולד לי בן, קראנו לו דני. אחרון חביב נולד עמרי בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום כיפור. הוא היה בן שבועיים כאשר נשמעה האזעקה של תחילת המלחמה. עברנו דירה באותה תקופה והיינו בדרכנו עם העגלה למקום מגורינו הקודם, היות ובעלי רצה להשאיר שם הודעה על כתובתנו החדשה (למקרה שיחפשו אותו מהצבא). אני עשיתי ישר אחורה פנה וחזרתי הביתה למקלט.

עכשיו ילדי גדלו , לכל אחד מהם שלושה ילדים משלו. כך שיש תשעה נכדים מיוחדים ומקסימים.

הזוית האישית

תמר: אני נהניתי מתכנית הקשר הרב דורי, יצא לי להכיר את סבתא שלי לעומק.