מאגר סיפורי מורשת

כשסבא אשר היה בן 48 הוא קיבל תעודת לידה שמאשרת שהוא נולד בתאריך 23.1.1947 בפוקינג שבגרמניה והוריו היו חיים – פנחס טורם ופייגה טורם (בורנשטיין). הנתיב לקבלת התעודה לא היה פשוט.

כילד מאז שהתחלתי להבין, הייתי מתחקר את ההורים על כל מה שעבר עליהם עד שנולדתי ובמיוחד על איך הם שרדו את מלחמת העולם השנייה כיוון שהם היו תושבי פולין.

הם סיפרו לי שמיד אחרי שמלחמת העולם השנייה פרצה (1939) הם ברחו מעיירת מגוריהם פרוכניק, גליציה, שבדרום מזרח פולין ועברו את הגבול לרוסיה. אחרי שעברו את הגבול השלטונות הרוסים הציעו להם לקבל אזרחות רוסית, שמשמעותה היה שכל גבר בגיל הגיוס היה מחויב להתגייס לצבא הרוסי. וכיוון שאבא שלי (אבא שלסבא אשר) יחד עם אחיו לא רצו להתגייס לצבא הרוסי הם סירבו לקבל את האזרחות ולכן ההתייחסות אליהם הייתה כאל אויבים דבר שגרם להגליתם למחנה עבודה בסיביר. שם במחנה הם שהו כחצי שנה עד ששוחררו. לאחר שחרורם מלחמת העולם עדיין נמשכה באירופה והם התחילו לחפש מקום לחיות בו. הם נסעו ברכבות מסיביר ולבסוף הגיעו לבוכרה באוזבקיסטן שם אישרו להם לחיות. הם חיו שם כ-5 שנים עד סוף מלחמת העולם השנייה. כשהמלחמה הסתיימה הם חשבו לחזור למקום מגוריהם בפרוכניק -פולין לבתים שבהם גרו לפני שהמלחמה פרצה, אבל מהר מאוד הסתבר להם שזו סכנת חיים לחזור מכיוון שהשכנים שלהם, הגויים, היו עוינים ואפילו הרגו את סבתא שלי – אימו של אבא שלי ואת בתה (דודה שלי) שנשארו בעיירה והצליחו לשרוד כמעט את כל המלחמה.

בגלל הסכנה הוריי המשיכו לכיוון גרמניה שהייתה כבושה על ידי בעלות הברית ושם הם התמקמו במחנה פליטים שלופינג פוקינג שמרוחקת מהעיר מינכן כ-100 ק"מ ו-25 מ- PASSAU.  אני נולדתי במחנה הפליטים שלופינג פוקינג ומידע על הולדתי היה מאמא שלי אך ללא תעודת לידה רשמית של השלטונות. בדצמבר 1948 בגיל כמעט שנתיים עלינו לארץ בטיסה מגרמניה במטוס שהביא כנראה, נשק ותחמושת למלחמת העצמאות.

לאחר שהגענו לשדה התעופה לוד הועברנו למחנה עולים בנתניה. שם שהינו כחודש ואז עברנו לחיפה, רחוב דרור 21. ילדותי ונעורי ובחרותי גרתי עם הורי בחיפה באותה שכונה (בקריית אליעזר), וכל הזמן תחקרתי אותם. הם סיפרו לי את מה שסופר לעיל. ועדיין לא הייתה לי תעודת לידה שאותה חיפשתי.

מכל המקומות עליהם פניתי קיבלתי תשובות שליליות. במהלך השנים שבהם ניסיתי לקבל את התעודה, בשלב מסוים עלה לי הרעיון לנסח תצהיר משפטי. בנוסף לתצהיר הזה פניתי לשני דודיי לסנדק שלי שהיו עדים להולדתי: מקום הלידה ותאריך הלידה. פניתי גם לצלב האדום ב- AROLSEN שבגרמניה.

עם התצהירים של אמא שלי, שני דודיי והסנדק פניתי לרשם הלידות של העיר שלופינג . לאחר שהוא ביקש עוד הבהרות ומסמכים אמא שלי מילאה טופס.

תעודת הלידה שלי

את תעודת הלידה המיוחלת קיבלתי מרשם הלידות שבעיר פוקינג בתאריך 1.6.1995 בהיותי בן 48.

ברצוני לציין כי העובדות שאמא שלי ציינה במהלך השנים עד לקבלת התעודה הוכחו כמדוייקות ונכונות בצורה מאוד מפתיעה.

לצפייה בסרטון  על ילדותי

הזוית האישית

ההשתפתות בתכנית הייתה עבורנו חוויה מעצימה, שני למדה על הסיפור של סבא אשר.