מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודה קפלוטו, אני בן 70, אבא לרונן וצחי וסבא לנועם, עידן, רום, שירה, עמית ועומר. נולדתי בקהיר בשנת 1946 ועליתי לארץ בגיל 10 בשנת 1956. בשלוש השנים הראשונות גרתי במעברה שקראו לה "עיר המפרץ" שהיום היא גבעת הרקפות באזור הקריות. כל ששת בני המשפחה גרו בצריף שגודלו היה 40 מ"ר. בקיץ היה חום אימים ובחורף הגשם דלף לצריף. השירותים והמקלחת היו במרחק של 50 מטר מהצריף והם היו משותפים ל-10 משפחות. מאחר ולא היו כבישים או מדרכות, נאלצנו ללכת לבית הספר בעונת החורף בתוך הבוץ שהגיע לנו עד הברכיים. אני כילד נהנתי להתפלש בבוץ ולהתגלש בו.

תעודת הזהות בגיל 16

בשנת 1959 עברתי עם הוריי לגור בקריית חיים מערבית, שם למדתי בבית ספר "נתיבים". בגיל 16 רציתי להוציא תעודת זהות ואז גיליתי שתאריך הלידה הוא 00.00.1946. מכאן החל המאמץ שלי מול משרד הפנים כדי שירשמו לי את תאריך הלידה האמיתי שהוא 25.11.1946.

לשמחתי אבי אמר לי שיש תעודת לידה שמוכיחה שנולדתי בתאריך 25.11.1946 – תעודת הלידה שלי, שהונפקה בארץ לידתי מצרים. היה לי חשוב מאוד שתאריך הלידה האמיתי שלי יופיע בתעודת הזהות, ולא רק שנת הלידה, כפי שהופיע בתעודת הזהות שהנפיק לי משרד הפנים. באמצעות תרגום תעודת הלידה מערבית לעברית הצלחתי לשנות את הכתוב בתעודת הזהות.

תעודת הזהות של סבא יהודה

הזוית האישית

נועם: מאוד נהנתי מהעבודה עם סבא כי הוא סיפר לי דברים מהילדות שלו שלא ידעתי עליו וגם התרשמתי שהיו לו חיים לא קלים במעברה.

סבא יהודה: נהנתי מאוד לספר לנכדי את אשר עבר עליי בילדותי בדיוק בגיל שהוא היום. לשמחתי בית הספר של נכדי נועם קיים את תכנית הקשר הרב דורי וכך המפגשים שלנו הפכו למעניינים יותר.