מאגר סיפורי מורשת

הייתי בתנועת נוער ובמסגרת הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) הקמנו גרעין ששמו נחשון. היינו בשל"ת (שירות ללא תשלום) מוקדם בקיבוץ יזרעאל. התגייסנו לנח"ל באוקטובר 1956 עברנו טירונות במשך חצי שנה ולאחר מכן היינו שנה בקיבוץ דגניה ב'. בדגניה עבדנו בחקלאות והיינו חיילים. היו לנו אימונים צבאיים אבל רוב הזמן עבדנו בקיבוץ. לאחר מכן עברנו לנחל מוצנח, עברנו קורס צנחה ועבדנו מאוד קשה. לאחר הצבא הייתי בקיבוץ יפתח שבגליל. לאחר כשלוש שנים עזבנו את הקיבוץ וחזרתי לקריית חיים.

בזמן הטירונות היינו במחנה 80 בפרדס חנה קיבלנו 2 חופשות בלבד(!) במשך כל חצי השנה שהיינו שם. יום אחד בטירונות הייתה מגפה של אדמת, כמה חיילים במחלקה שלי חלו ופינו אותם לבית חולים 10 בקרית אליהו שבחיפה. ראינו שהם פונו וכמה חבר'ה כולל אותי, לקחנו מחטים ועשינו נקודות אדומות על עורנו וכאשר המפקד ראה הוא פינה אותנו ישירות לבית החולים. לקחו אותנו בטירונות לתרגיל של סיום קורס פיקוד המטה. היינו שם בתור חיילים שביצעו את ההוראות של קצינים מהקורס בסיוע של מטוס שירה לפני החיילים המסתערים. באיזשהו שלב המטוס פספס ופגע בחייל שלנו, החייל נהרג, זה היה מאוד קרוב אליי.

יום אחד כשכבר הייתי בצנחנים הייתה פעולת תגמול בירדן ולקחו מאתנו כמה חיילים ועשינו מארב, חסמנו כביש. חיכינו לתגבורת של הירדנים אך היא לא הגיעה.

באחד התרגילים שעשינו לא ביצענו טוב את התרגיל פעם או פעמיים והמפקד החליט להעניש אותנו. הוא אמר לנו לקחת סיר גדול מהמטבח וללכת לאיזה נחל שהיה בשטח כקילומטר מהמאהל ולהביא מים. מילאנו סיר מלא במים לפי רצונו והתחלנו ללכת בזוגות. היה אדם גבוה ואדם נמוך שמו אותם כזוג וחצי מהמים נשפכו. זה היה משעשע ביותר.

תשע"ה, 2015