מאגר סיפורי מורשת

סבתא תמר ניסים מספרת לנכדה רוני את  סיפור גילגולו של שמה: תמר או זהבה

אבי ז"ל בחר בשם אחד וסבתי מצד אמי בחרה בשם השני. 

הוריי עלו בשנת 1950 מאירן כאשר אמי הייתה בהריון אתי בחודש הרביעי. כאשר עלינו העבירו אותנו למעברה בבנימינה ושוכנו באוהלים ובצריפים. כשאמי חשה צירי לידה מיהרה לבית החולים אך לא הספיקה ונולדתי תחת עץ בדרך.

מיד פינו אותה יחד איתי לבית החולים בחדרה. לאחר מספר ימי אישפוז של אמי לא הרשו לה לקחת אותי הביתה לאוהל במעברה, מטעמי סכנה לבריאותי והתנאים הקשים. אותי פינו לבית תינוקות ואמי חזרה הביתה למעברה.

בבית התינוקות שהיתי קרוב לשנה, אמי הייתה באה להיניק אותי. ואז היה צריך לבחור לי שם. הייתה שם אחות מאוד חמודה ואבי שאל אותה "מה שמך?", היא ענתה לו "זהבה" וכך ניתן לי השם זהבה.

סבתי,  שגרה איתנו במעברה, החליטה שיקראו לי בשם תמר. לאחר שנה, כששוחררתי מבית החולים לביתי, למעשה סבתי ניצחה, מכיוון שגם אבי קרא לי בשם תמר.

הצרות עם השם רק התחילו כאשר הגעתי לגן ורשמו אותי לפי השם זהבה וזה נמשך ונגרר כל השנים, בשאר המוסדות, אבל כל המשפחה המורחבת כולל אבי קראו לי תמר.

כך הסתובבתי עד גיל 17. בזמן הוצאת תעודת הזהות האישית שלי בחרתי את השם תמר. גם שם החיים לא היו קלים, במשרד הפנים, מכיוון ששניהם שמות עבריים. סיפרתי את ההיסטוריה שצורפה לתעודת הזהות שנים.

עד היום בעלי ומשפחתו קוראים לי זהבה, וזה מאוד מעצבן אותי. אני מנסה לחנך אך זה לא עוזר, זה כולל גם את בעלי. לשמחתי משפחתי הקרובה, ילדיי, חתניי ונכדיי קוראים לי בשם שאני אוהבת: סבתא תמר.

הקשר הרב דורי

אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי רוני, את הסיפורים תעדנו והעלינו לספר כתתי "הקשר הרב דורי בביה"ס תל"י רמת מוריה תשע"ד 2014.

 העשרה

יהדות אירן: "יהדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית מזרחית בשטחה של איראן המודרנית. גם כיום יהודי איראן נקראים במוסדות שונים יהודי פרס ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס", על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית." 

"ערב הקמת המדינה היו באיראן כ-100,000 יהודים, וכ-20,000 יהודים פרסיים בארץ ישראל. עד לשנת 1968 עלו ארצה כ-70,000 מיהודי איראן, מתוכם כ-10,000 יהודים חזרו לאיראן"