מאגר סיפורי מורשת

יחזקאל (חצק'ל) מעיני (זדרויביץ) עלה ארצה בשנת 1923 ועבר את כל מסלול החלוצים בארץ ישראל: סלילת כבישים,הקמת ישובים ולבסוף הגשמה- התיישבות במושב חרות שבתל-מונד.

 

בשנת 1932 נשא לאישה את אסתר כהן, שהגיעה ארצה כתיירת "ספורטאית" כדי להשתתף "כאילו", במכבייה הראשונה. היא נשארה בארץ כתושבת בלתי חוקית. נולדו להם שתי בנות: רחל (רוחה) ודבורה (זאת אני) שנשאו לשני "זאבים" פלדמן ואורן שהולידו להם ארבע נכדות, שהולידו במשך השנים תשעה נינים. יחזקאל עוד הספיק להשתתף בטקס ברית המילה של אחד מהם כסנדק.

לפרנסתו המשיך יחזקאל תמיד לעבוד בנגרות, מקצוע אותו למד בארץ הולדתו, פולניה, כשבמשק עבדו אשתו

אסתר והבנות, והוא בזמנו הפנוי. כשהתבגרו עברו לגור בנוה עוז שבפתח-תקווה. מכאן נקרא לדגל לבצע משימה

לאומית, הקמת מרש"ל ( מנהלת מרחב שלמה) כשהוא "צעיר" בן שבעים.

 

באותם הימים שלאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1970, הוקמה מנהלת מרחב שלמה, מרש"ל, באזור

סנטה קתרינה. לצורך זה היו זקוקים לבעלי מקצוע. משה וחצי (סלע) מכפר-הס, שהופקד על המשימה הכיר

אותו מהבית ומצאו מתאים לתפקיד.

 

את התפקיד הזה יחזקאל אהב מאד והרגיש שזכה לחוות בשנית את החלוציות. אווירת היצירה במקום והקשר

הטוב שנוצר עם כל האנשים כולל התושבים הבדואים, שימחו את ליבו. הוא אהב אותם והם אהבו אותו, על-כן

כתבו לו מכתב תודה

 

 

על מכתב זה חתמו הם וילדיהם.

אנשים רבים באו לבקר במקום וחצק'ל היה מארח אותם. כך גם עשינו אנחנו כשהגענו עם כל המשפחה,

בעקבות זכייה בתחרות סיסמאות של החברה להגנת הטבע בנושא: ארץ ישראל יפה ונקייה, הוא זכה בשני

הפרסים הראשונים של 3 מקומות בטיולי סיני, אותם החלפנו לכרטיסי טיסה לסנטה קתרינה.

הסיסמאות הן:

"לכל קופסה יש כתובת"    

"דבר אליהם בפחים".

איזור סנטה קתרינה משופע בנאות מדבר בהם מקננות ציפורים, ובהם גרים הבדואים המקומיים עם ילדיהם

בעונת הקיץ ואוספים את יבוליהם. בחורף הם גרים בכפריהם. האקלים נעים ונוח ובחורף יורד לפעמים שלג.

קבלנו מדריך בדואי מקומי, איתו טיילנו  בהרים בין נאות המדבר. באחת החניות שכחנו את המצלמה לזמן קצר.

כשחזרנו לקחתה, היא נעלמה.

 

חצק'ל הפיץ שמועה שמוסה ונוס (משה וחצי) כועס מאד וגם:זה שיחזיר אותה יקבל ממנו ארגז עץ עם מנעול

"רהיט" שהיה מאד מבוקש באוהלי הבדואים. לא עבר זמן רב והמצלמה הוחזרה. מיד צולם המוצא "הישר"

עם חצק'ל.

 

וכמובן קבל את הארגז המובטח. למחרת עלינו על הר משה (ג'בל מוסה), וירדנו כ- 3000 מדרגות הישר

למנזר סנטה קתרינה, השוכן למרגלותיו. זהו מנזר נוצרי קדום ביותר בעולם, בנוי כמצודה, מוקף בחומה ומשתרע

על שטח של 8 דונם. לפי המסורת הוא בנוי על מקומו של הסנה הבוער.

במרתף המנזר נמצאים גולגולותיהם ועצמותיהם של הנזירים תושבי המקום. בחצר נמצאת באר, שעל פי האגדה,

לידו פגשה ציפורה בת יתרו את משה.סוף דברעם פרוץ השלום עם מצרים , הוחזר כל שטח סיני למצרים, כולל

איזור סנטה קתרינה. חצק'ל חזר הביתה. הצער והגעגועים הרעו את מצב בריאותו, עד שחלה ונפטר בשנת 1985.

 

זהו פרק קטן מחייו, שגרם לו אושר רב. תהי זו מצבה לזכרו.

המגישים: דבורה אורן חניכה אורן שוחט חונך בשם כל בני המשפחה

אשתו: אסתר ז"ל. הבנות: זאב (ז"ל) ורחל פלדמן. דבורה וזאב אורן.

הנכדים: עפרה ורענן מרקוביץ'. שרית ושמעון שוחט. טלי ואלון זלוטניק. לילך ובועז ברון. 

הנינים: מיכל, נמרוד וגלעד מרקוביץ'. אורן שוחט.  שחר, דור ואופיר זלוטניק.  תומר ורותם ברון.