מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי  אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומעלה את סיפורה של סבתא לניצי בעזרתה של דודתי יונית לבית רוסו.

סבתא ניצי בילדותה

סבתא שלי נולדה בירושלים בתאריך 13/07/1942. לסבתא שלי קראו נצחיה והסיבה שקראו לה כך היא, שכאשר סבתא נולדה, הייתה מלחמת העולם השנייה – ואבא שלה, אברהם קרא לה על שם המלכה ויקטוריה victory שמשמעות בעברית "ניצחון", כי הישוב היהודי תמך בבריטים שנלחמו בגרמנים בזמן השואה.

לאבא שלה קראו אברהם קלדרון ולאמא שלה קראו יונה לבית רוסו.

סבתא ניצי גרה במספר מקומות אבל בילדות שלה עד גיל ארבע חמש היא גרה בירושלים. היא נולדה בבית החולים הדסה. המשפחה גרה בשכונה שנקראה שכונת הבוכרים. שהייתה שכונה מאד משפחתית. היו מספר משפחות שגרו מסביב לחצר פנימית שהייתה גם  "מגרש המשחקים" של הילדים בשכונה. בין המשפחות שגרו בשכונה היו גם משפחת בצלאל ומשפחת ארואטי שהיו קרובי משפחה. בירושלים לאבא של סבתא ניצי, אברהם, הייתה חנות קטנה של מברשות ומטאטאים בעיר העתיקה בירושלים ואמא שלה יונה, הייתה עקרת בית.

סבתא גדלה בבית מאוד צנוע שלא היה בו הרבה כסף והחיים היו פשוטים אך שמחיםש יחקו בעיקר משחקים בחוץ – תופסת, מחבואים, הקפות, קלאס… ובבית שיחקו גם במשחק שנקרא 5 אבנים. בילדותה של סבתא לא היו מחשבים וכמעט לא היו משחקי קופסא כי הם היו יקרים והמשחקים היו פשוטים. הילדים שיחקו מחוץ לבית והמציאו לעצמם הרבה משחקים.

היו לסבתא ניצי הרבה מאוד חברים במשך כל חייה כולם אהבו אותה. בילדות סבתא שיחקה הרבה עם האחים והאחיות שלה. בירושלים הייתה חצר פנימית וילדי כל המשפחות שיחקו ביחד.

בין השנים, 1947-1948 המשפחה עזבה את ירושלים לפתח תקווה לשכונה שנקראת כפר גנים א'. המצב הביטחוני בירושלים היה קשה היו צלפים ירדנים והיה מצור, לא היה ביטחון וגם הכלכלה הייתה הרבה יותר קשה ולכן משפחות רבות עזבו למרכז הארץ. למשפחה של סבתא ניצי הייתה קרובה, אחות של יונה, אמא של סבתא ניצי, שקראו לה דודה רבקה והיא כבר גרה בפתח תקווה ולכן עברו לפתח תקווה.

כפר גנים א' הייתה שכונה קטנה שהייתה כמו מושב. לכל בית קטן היו עצי פרי גידלו גם תרנגולות וגינות קטנות עם ירקות. בפתח תקוה החיים היו שונים והחברים היו ילדי השכנים. בכפר גנים היה גן של הגננת טובה ולשם סבתא הלכה. לאחר מכן הלכה לבית ספר שנקרא בית ספר פיק"א. כשעברו לכפר גנים, אברהם עבד בחברה בשם "עזיזה". זו הייתה חברה שדאגה לתת לחיסונים לחיות הבית שאנשים גידלו בחצרות, כמו כבשים ועיזים. סבא אברהם היה נוסע מבית לבית על פי רשימה ונותן חיסונים לחיות. יונה לא עבדה והייתה עקרת בית.

לסבתא היו עוד שתי אחיות ושני אחים והיא הייתה האחות האמצעית. לאחותה הגדולה קראו הדרה ולאחיה הגדול קראו דוד. היו לה עוד שני אחים קטנים לאחיה הקטן קראו אורי ולאחותה הקטנה קראו שרה.  הדרה הבכורה נולדה בתאריך 10/04/1936 ונפטרה בתאריך 16/12/2011. דוד – דודיק, נולד שני ב – 29/08/1940  ונפטר בתאריך 15/06/2016. סבתא נצחיה – ניצי נולדה בתאריך 13/07/1942 ונפטרה ב – 13/06/2010.  אורי נולד בתאריך 01/04/1946 והוא עדיין בחיים. שרה – שרין נולדה בתאריך 01/04/1951 ונפטרה בתאריך 2006128.

סבתא הייתה מבשלת נפלא וגם אם לא היה כלום בבית תמיד היא הייתה מוצאת מה להכין ממה שכן היה. הכי הרבה היא אהבה לאכול דברים נורא פשוטים למשל ביציות עם סלט חתוך דק דק קטן. היא אהבה כמו כל משפחתה ביצים קשות ותמיד הוסיפה הרבה מלח למאכלים. בנוסף בימי שישי בארוחת הערב כל המשפחה הייתה יושבת ושרה שירים ישראלים.

סבתא ניצי ודודתי יונית בילדותה

סבתא אהבה לקרוא סדרת ספרים של "מזרחי" הוצאה לאור – ספרי רומן. בנוסף היה ספר בבית שהיא אהבה וקראה אותו הרבה פעמים  – אבק של כוכבים.

בירושלים היו משפחות נוספות. גם בפתח תקווה הייתה לסבתא משפחה קרובה. הייתה דודה רבקה, אחות של יונה והיה גם אח של יונה שגר ברמת גן. כולם היו נפגשים הרבה מאוד והילדים שלהם היו בערך בגיל של סבתא ניצי ולכן הם גם שיחקו איתם הרבה מאוד.

בגיל 12 בערך סבתא עברה לגור בקיבוץ אלונים כילדת חוץ והייתה שם כמה שנים. לאחר מכן בצבא היא הייתה נוהגת בג'יפ של המ"פ בשטח וכמו כן היא גם טיפלה בנוער מצוקה בבאר שבע.

השפה העיקרית שדיברו בה בבית של סבתא הייתה עברית כי גם אבא של סבתא וגם אמא של סבתא נולדו ברמת גן, אבל בגלל הדור הקודם, דיברו בשפת הלדינו שהיא בעצם השפה של היהודים שהגיעו מספרד וארצות הבלקן.

מאלבום התמונות של דודה יונית עם סבתא ניצי 

הזוית האישית

איתי: אני אישית מאוד נהנתי מהתכנית כיוון שלמדתי על צד במשפחה שלא הכרתי ממש ועכשיו אני מרגיש הרבה יותר מחובר למשפחה שלי.