מאגר סיפורי מורשת

סבתי קלרה וסבי מיכאל (מוטי ופאפא) נולדו בברלין שבגרמניה.

בגרמניה היו להם חנויות רהיטים ומצבם הכלכלי היה מעולה. לימים, עם עליית הנאצים לשלטון, התחילו הפרעות בברלין (ביניהם, ליל הבדולח).  המצב היה רע. כל רכושם הרב נשדד ונבזז על ידי הנאצים, ואז סבי החליט לעלות לארץ ישראל יחד עם אימי פידל ואחותה מרגוט.

כשהם הגיעו לארץ הם גרו בשדרות בן גוריון בתל אביב, ליד גן החיות שהיה שם פעם.

גן החיות התל אביבי נפתח ב-17 בדצמבר 1938 הודות לעולה מדנמרק, הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, שהיה רב העיר קופנהגן. שורנשטיין אהב חיות וכשעלה לארץ ישראל, רכש מספר חיות באיטליה. בשנת 1935 פתח ברחוב שינקין 15 בתל אביב חנות בעלי חיים, שבה החזיק למכירה ציפורים ויונקים. נקודת המשיכה העיקרית בחנות הייתה קוף, מן הסתם הקוף הראשון שראו ילדי תל אביב ואולי אף רבים מן המבוגרים בעיר. שורנשטיין נתן לחנות את השם "גן חיות". בשנת 1936 התקיים בתל אביב יריד המזרח ולשורנשטיין הוקצתה פינה מכובדת להציג בה את בעלי-החיים שלו.

אחרי שנסגר היריד, לאור ההתעניינות הרבה שגילה הציבור בחיות, העביר שורנשטיין את גן החיות שלו אל בית ברחוב הירקון 65, אך דיירי הרחוב לא ששו לקבל את השכנים החדשים. היו פניות לסגור את גן החיות המאולתר, בעיקר לאחר שביוזמת ראש העירישראל רוקח נתרמו לו זוג אריות ובהמשך גם זוג נמרים. הציבור צבא על המקום לראות את החיות, אך הסכנה לתושבי המקום גדלה והלכה, ועמה הלחץ לסגירת גן החיות.

בד בבד עם הלחץ מצד התושבים, גבר הלחץ שהפעילו חובבי החיות בתל אביב ובארץ, ובסופו של דבר ניאותה העירייה להקצות שטח של עשרים וחמישה דונם במה שהיה אותן שנים צפון העיר, הלא-מיושב עדיין. השטח נרכש מתושב כפר סומייל. חיות רבות נתרמו לגן החיות הצעיר, עוד ועוד כלובים ומכלאות נבנו ולבסוף, בנובמבר 1939, הושלמה בניית הגן והחיות הועברו אל משכנן החדש והמודרני, יחסית לאותם ימים.

בגן החיות היו מכלאות לצבאים ואיילים, זברות ואנטילופות. בריכה לעופות מים, כולל פלמינגו, צבים ענקיים ואקווריום עגול, שאליו ירדו בשלוש מדרגות. באגף הציפורים שוכנו עופות דורסים, תוכונים, תוכי ג'אקו אפור, קקדו, טוקנים ואחרים. בכלובים מסיביים, מעבר לגדרות שנועדו להרחיק את הקהל מן הסורגים, הוחזקו הטיגריסים, בהם טיגריס בנגלי וטיגריס ענק שנודע בשאגותיו.

בכלוב פינתי מעוגל שוכנו אריה ולביאה. לא רחוק משם נמצא כלוב הדובים – דב סורי חום ודב שחור. כמו כן באגף זה היה גם כלוב זאבים. בפינה אחרת, שכנו הקופים – בבונים ולנגורים, קופי סנאי קטנים ולמורים. במכלאה פתוחה, גדולה ככל שהתאפשר בשטח המצומצם, נעו הפילים. הולדת פילון, דבר שהתרחש מדי פעם, היה אירוע שסחף את כל העיר ומילא את הגן במבקרים.

לימים אבי יעקב שהיה חייל בצבא הבריטי ששלט בארץ, התחתן עם אמי ומיד נשלח מטעם הבריגדה של הצבא הבריטי לאיטליה שם עלה על מוקש ונפצע ברגלו קשות. מאד אהבתי את פאפא ומוטי שלי, הם היו אנשים דתיים ושומרי מצוות שכל רצונם היה נתינה ואהבה.

גרנו לידם כל ילדותי וזיכרונות הילדות מלווים אותי עד היום.

 סבא יאיר: המפגשים נתנו לי את האפשרות לספר ולשתף את נכדתי באנקודוטה מחיי.

לי גזית: אני מאד אהבתי את הסיפורים ושמחתי.

 אורי: היה לי ממש כיף להיות בתכנית הקשר הרב דורי ואני חושב שצריך להמשיך את זה גם לילידים הבאים. גם למדתי עוד כמה דברים שלא ידעתי עליהם.