מאגר סיפורי מורשת

 

אבי, אהרון בירנפלד ז"ל, היה מהצלמים הראשונים של תל אביב.

כל שנות ילדותי ונעורי גדלתי בצלו של אבי הצלם התל אביבי המיתולוגי שמחנותו הקטנה ברח' אלנבי 97 מול בית הכנסת הגדול יצא ל"מסעות צילום " ארץ ישראליות.    

אבי עלה לארץ מגליציה בשנות השלושים של המאה הקודמת והחל לצלם באובססיביות את הארץ, פוליטיקאים, אמנים, עסקנים, מאורעות, מקומות.

כולם הונצחו במצלמתו: בן גוריון, מנחם בגין, משה שרת, חנה רובינא, משה דיין, הנשיא ויצמן ועוד, כולם הביטו אל עדשת מצלמתו בגאווה והנציחו את הרגע.  

ברחוב שבו התגוררנו, בחזית הבית שלנו, הייתה ויטרינה קטנה עם הצילומים של אבי וביניהם גדולי האומה ולצידם רבנים אשר תלמידיהם היו ממלאים את דירתנו הקטנה, בה היה גם העסק "הצלמניה" בבואם לרכוש תמונות של רבניהם.

כשאבי היה חוזר מצילומים, עבודתה של אחותי הגדולה חניתה ושלי הקטנה הייתה מתחילה.

אנו עשינו את כל העבודות השחורות ובילינו אין סוף שעות בחדר החושך הקטן שהיה מעין מסדרון סגור שחיבר בין החדרים. ריחות החומרים הכימיקלים אפפו את דירתנו. היינו מייבשות, גוזרות ותולות את התמונות לייבוש. פוטו שופ כמובן לא היה ואחותי ואני ביצענו במיומנות רבה, אפשר לומר, את עבודות הפוטושופ בעזרת מכחולים דקים ואבני טוש שחורות. כך היינו מנטרלות את כל הלכלוכים הלבנים שעל התמונות. כמובן שהצילומים היו בשחור/לבן מאחר ולא היה קיים עדיין צילום בצבע. 

אבי, חבוש בכובע קסקט כמו חבריו הצלמים, נהג לקחת אותי לטיילת של תל אביב בה הסתובבו הצלמים וצילמו לפי הזמנה את המטיילים על הטיילת ואת יושבי בתי הקפה שהיו פזורים על הטיילת. סלפי לא היה, אבל מסתבר שתמיד אהבו להצטלם. כמובן שהתמונות לאחר שפותחו נמכרו למצולמים. אני זוכרת שאבי צילם את כל תחרויות האגרוף שהיו מאד פופולריות בשנות החמישים, כמו גם נשפים עם נשים מהודרות חבושות בשמלות סטרפלס חושפניות ותסרוקות בומבסטיות.

חיי הלילה היו מאד מפותחים. אבי גם נהג לצלם את תחרויות מלכת היופי הראשונות שנערכו בתל אביב. לכשנפטר ביקשה אמי להשליך את מאות הארגזים העמוסים צילומי שחור-לבן, אך אחותי חניתה בחרה לשמרם ולשלב את הצילום הדוקומנטרי שצילם אבי עם ציור ועבודות אמנות שהוצגו בתערוכות רבות. כך מונצחת מורשתו. אני, בשלב מסוים של חיי, לאחר התכחשות רבת שנים לכל נושא הצילום, למדתי צילום מקצועי, הצגתי בתערוכות, ועד היום הצילום הוא אהבתי הגדולה. ותודה לאבא.

 

תשע"ו, 2016