מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תמונה אחת שווה אלף מילים

סבא מוטי ותום
תכשיטים שהורישה לי אמי למזכרת
סיפורו של ילד קטן בתקופת השלטון הבריטי בארץ

שמי מוטי תירוש ונולדתי בשנת 1946 בזמן המנדט הבריטי בתל אביב. ההורים שלי צבי ולאה וינשנק , אמי  לאה סגלוביץ ז"ל נולדה בפולין ואבי צבי הרש נולד במולדביה. כל המשפחה של אבי נדדה לצרפת אך אבי היחיד מכל המשפחה שעלה לישראל,  הוא למד בחול עם תנועת ביתר ועלה מטעמים אידאולוגיים ואהבת הארץ לארץ ישראל. בני משפחתו עסקו בתכשיטנות והם עוסקים בכך עד היום בצרפת.  אחי הבכור , אפרים, נולד בשנת 1938 בתל אביב , כאשר היה ילד קטן בישרו לאמי שראו את אחיותיה נשלחות למשרפה והיא התמוטטה מהקושי לעכל את הבשורה והיה לה קושי להביא עוד ילדים, אני נולדתי רק לאחר 8 שנים מהולדת אחי הגדול. נולדתי בישראל בשנת 1946 כאשר הבריטים שלטו בארץ, ביום הולדתי 25/7/46 היה "העוצר הגדול" של הבריטים, הם עצרו את כל האנשים המבוגרים, שלפו אותם מהבתים וריכזו אותם בדרום תל אביב, חקרו אותם אם הם משתפים פעולה עם המחתרות שפעלו באותן שנים. אחי סיפר לי שהיה פיגוע של האצ"ל, אחי, אפרים, סיפר לי שהביאו אותי ברכב בריטי משוריין, בגלל העוצר, משוריין בריטי בליווי חיילים הביאו אותי כתינוק לעבר הבית, כאשר אחי ראה זאת הוא החל לבכות, הוא ראה את אמי עם הבריטים והוא לא הבין מה קרה, התמונה הייתה קשה עבורו כילד, אמא מוקפת בחיילים עם תינוק בידה, כל הילדים ראו את העניין כולם התרגשו ובכו, יש ילדים שלא שוכחים זאת עד היום, מראה לא שיגרתי עבור ילד תמונה שווה אלף מילים, כל ההסברים לא הצליחו לטשטש את המראה הזה..

לאחר שנתיים המשפחה עברה לגור בגבעתיים ושם נולד אחי הקטן אורי.

החיים בגבעתיים היו טובים ופשוטים, רב תרבותיות בצורה טבעית ונכונה. השכונה הייתה מורכבת מאוכלוסייה מגוונת  קיבוץ גלויות מארצות שונות, לא הייתה אפליה, היו חיבורים אנושיים טובים עם כל העדות, שלושת החברים הטובים ביותר היו מהעדה העיראקית: חן אברהם, נעים עזורי,יוסי אליאס, היינו משחקים יחד כדורגל, צופים בסרטים בקולנוע "אורדע" במערבונים עם ג'ון ויין, גרי קופר, ברט לנקסטר, צפינו גם בסרטים הודיים איצ'יקידנה עם שירים וזה היה חלק מהתרבות היתה פתיחות לכל התרבויות, אימא של חברי חן הייתה אומרת שאני עיראקי "מוסווה", הייתי אוכל קובה, חצילים ומאכלים טעימים מכל העדות, ידענו ליהנות מכל העולמות.

למדתי בבית ספר יסודי א.ד. גורדון ואחר כך באורט "טכניקום" גבעתיים, למדתי במגמת הנדסת קירור, הייתי תלמיד מצטיין במקצועות ריאליים, במיוחד במתימטיקה, עד היום אני אוהב מתימטיקה , זה מקצוע יצירתי וצורת החשיבה מפתחת אינטליגנציה וחשיבה מסדר גבוה. אני מעודד ילדים לא לפחד מתימטיקה בשיטות לימוד , חשוב להוריד מתח ולהראות לתלמיד שזה אפשרי וזה מקצוע נחמד.

בצבא הייתי בסיירת שריון חטיבה 7 , ביום כיפור היינו במלחמה קשה ברמת הגולן, מפקד האוגדה שלנו היה רפול, רפאל איתן, באוגדה 36,עברנו חוויות קשות וחזרנו שונים, השתתפנו בהרבה מלחמות, התחלנו לחשוב על החיים בצורה אחרת, זו הייתה חוויה קשה עבורי אבל במסגרת התפקיד היינו אחראיים ומסורים למדינה בהבנה שזהו צורך קיומי להגנת המולדת.

לאחר השירות הצבאי התחלתי לעבוד באל על בהצבת צוותים בשנת 1969עסקתי תיאום צוות אויר טייסים ודיילים בשיבוצם לטיסות ליעדים שונים, עבודה מאתגרת ואינטנסיבית , היו בעיות של תנאי מזג אוויר קשים ושינויים מהירים בלוח הטיסות בזמן אמת על נחיתות בשדות תעופה אחרים. אחר כך עשיתי הסבה להוראה, אני אוהב ללמד מתימטיקה אני מזהה קשיים של ילדים בקלות ויודע לסייע להם בפתרון ומלמד אותם לאהוב את שפת המתמטיקה והיצירתיות שבמקצוע.

הזוית האישית

המסר שלי לדור הצעיר שלמדתי מאבי היקר, צבי, לאהוב את הארץ ולתרום כפי יכולתך, להיות אזרח טוב ישר ופעיל.

למדתי מהסיפור כי אפשר להתיידד עם המתמטיקה ואפשר ליהנות מדברים פשוטים בחיים כמו שסבא שלי חווה בילדותו.

מילון

קיבוץ גלויות
יהודים רבים הגיעו מארצות שונות לארץ ישראל

ציטוטים

”חשוב ללמוד מתמטיקה זה עוזר לחשיבה בחיים“

הקשר הרב דורי