מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תל אביב הקטנה

מאי עם סבתא אביבה כיום
אמא של מאי בזרועות סבה
תל אביב הקטנה..... אנשים בה מעט ברחובותיה עגלות עם סוסים וחיילים בריטים .

הסיפור  שלי מתחיל  כאן בארץ ישראל ובתל אביב הקטנה. 
כן תל אביב היתה מאוד קטנה, אנשים בה מעט, רחובותיה בחלקם סלולים וברובם שבילי כורכר.
 כאשר בין לבין נבנים בנינים חדשים. ברחובות ראינו  בעיקר עגלות עם סוסים. 
הזיכרון  הראשון  שלי הוא  המראה  המפחיד  והטראומטי של החיילים האנגלים העומדים זקופים וחמושים
עם סבר פנים רציני ומרתיע כשמאחוריהם גדרי תיל שחוצצים בין הרחובות.
מלחמת העצמאות
מאוחר יותר ועם הכרזת המדינה החלה מלחמת העצמאות.  טרטור המטוסים חרוט בזכרוני  עד היוםהקריאה ברחוב של אנשי הג"ה להחשיך את החלונות והקימה באמצע הלילות לשמע האזעקות הצורמותוהירידה החפוזה לחדר המדרגות דם ניתן היה  לחסות מעט מחשש הפגיעה של תותחי המטוסים – כל אלה ליוו את ילדותי  ונותרו
בזכרוני  עד היום.
בית ספר "ביאליק" בו למדתי היה בית הספר הגדול במזרח התיכון.  ובהחלט נשאנו גאווה על כך.זכרונות  נעימים ויפים נותרו לי משנות הלימודים  בו.
 
השכונה…
חוויות הילדות מתרכזות בעיקר במה  שנקרא  "השכונה".  בשעות אחה"צ  הרבינו  להשתולל  ברחובות להיתלות על  גב עגלות מבלי  שהעגלון  יחוש  בכך, להיכנס  לבתי המלאכה  הקטנים  והרבים  כמו  בית החרושת לקרח,  מאפיית הביסקויטים  בית החרושת  לארטיקים,   בית החרושת לסוכריות  , הגהצן ועוד.
בשבתות רכבנו על אופניים ושוטטנו בצורה  חופשית  ברחובות  בזכות התנועה הדלילה בכביש
 
הגעתה במפתיע של בת דודי
הסיפור המרתק ביותר קרה לי כאשר יום אחד דפק בדלת איש הסוכנות היהודית והודיע לנו על הגעתה המפתיעה והבלתי צפויה של בת דודי מ-חלב  שבסוריה.       

מילון

בכיליון עיניים
בציפייה רבה

ציטוטים

”העיר תל אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף“

הקשר הרב דורי