מאגר סיפורי מורשת

כשהגיעו אלינו שמועות על אפשרות עלייה לארץ ישראל עזבנו את כל רכושנו והתארגנו לקראת המסע.

היינו משפחה בת 7 נפשות ללא אב. היו קרובים שעזרו לנו ותמכו בנו כלכלית על מנת שנגיע למחנה עלייה ליד העיר עדן בדרום תימן שנקרא חאשד. הדרך למחנה הייתה קשה ורחוקה, אמצעי תחבורה מודרניים לא היו, לכן התחלנו ללכת ברגל ונעזרנו בבהמות שנשאו את המטענים עד לעיר תעיז. משם ארגנו משאית שהעמיסה את האנשים ואת המטלטלים בדוחק רב ונסענו עד למחנה עלייה, שם המתנו לתורנו לטיסה לארץ באמצעות הפרוייקט "מרבד הקסמים".

זמן ההמתנה ארך כשבועיים ואז טסנו לארץ ישראל  ומיקמו אותנו בבית עולים בית ליד.

המחנה הוקם מאוהלים גדולים ששכנו בהם כמה משפחות יחד, השנה הייתה גשומה מאוד וסבלנו מקור ומשטפונות ומסיבה זו ארגנו מוסדות העלייה משפחות מהישובים מהסביבה הקרובה לארח בביתם ילדי עולים, ואותנו ארחו משפחה בנתניה לתקופה של חודש וחצי עד שהשתפר מזג האוויר וחזרנו למחנה.

אכלנו מזון מצומצם שקיבלנו בחלוקה מסודרת מהמטבח הציבורי. נשארנו במחנה כשנה ובתור יתומים נלקחנו לעליית הנוער למחנה מעבר אחוזה ליד חיפה.