מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר מכל"ל ברמת גן

צדקיהו ונעמה כהן בתכנית
שמחת תורה ברמת עמידר ר"ג
פרקי חיי לפני ואחרי עלייתי ארצה

יושבים על הרצפה ארבעה תלמידים מסביב לספר אחד ולומדים בסלסול ומנגינה פרק א – זיכרונות ילדות : לימודים אצל המארי

כהן צדקיהו נולד בעיר רדאע ארץ תימן ועליתי ארצה ב-1949 במרבד הקסמים. בתימן לומדים אצל המארי בחדר. יום יום אותה שעה בבקר מגיעים לחדר אצל המארי, יושבים על הרצפה על שטיח ארבעה תלמידים מסביב לספר אחד ולומדים בסלסול במנגינה תימנית. כך לומדים לקרוא מכל הכיוונים. המארי עומד על משמרתו במבט בוחן ודואג שהתלמידים יקשיבו ושכולם יסתכלו בספר.

מתחילים ללמוד משעה שמונה עד שתיים עשרה והולכים לאכול ארוחת צהריים בבית. המארי הולך לאכול צהרים אצל הורי התלמידים לפי תור. אחרי האוכל חוזרים ללמוד עד שעה לפני השקיעה. תלמיד שמפריע או לא שם לב ללימודים, המארי שם לו אבן תחת הסנטר ומעל האוזניים כך שלא יוכל לפנות לא שמאלה ולא ימינה.

אם זה לא מספיק, המארי מרביץ על הגב עם השוט.

כל יום חמישי עושים חזרה על פרשת השבוע. פתגם נפוץ בתימן "יום אל כמיץ כלץ אל קמיץ " ופירושו יום חמישי מורידים החולצה ומי שלא יודע לקרוא הפסוק בתור שלו המארי מרביץ עם השוט על הגב.

בתימן למדו רק תורה, משנה, גמרא. גם אין חינוך חובה כך שילד בן שמונה בערך יכול ללכת לעבודה. המארי מקבל משכורת מהורי התלמידים.

תלמיד חונך: רועי כהן ה/1 בית ספר מכל"ל

העלייה מתימן – מבצע מרבד הקסמים פרק ב'- מבצע מרבד הקסמים

אני צדקיהו מעיר רדאע מתימן. כל תושבי העיר מכרו הבתים וכל הרכוש לערבים, במחיר זול בשביל לעלות לארץ ישראל.

הכינו אוכל ושכרו חמורים וגמלים בשביל  לקחת כל מיני צרכים  וגם משמשים לילדים הקטנים והקשישים לרכב עליהם. הלכנו ברגל בערך חמשה ימים עד שהגענו למקום שיש משאיות  שיסיעו אותנו למקום כינוס לעליה לארץ ישראל  למקום שנקרא חשד בעיר עדן, בתימן.  וכשהגענו לחשד נציגי הסוכנות קבלו אותנו בזרועות פתוחות ועשו רישומים ושאלו את הגיל של כל אחד מאחר ורובם לא ידעו את הגיל כי לא היו רישומים לדוגמה היו הרבה מקרים שרשמו אימא בת ארבעים והילד בן ארבעים. ילד שהיה בן עשר רשמו אותו בן "חמש"  בערך שבועיים עד חודש היו ממתינים . לפי התור עולים במטוסים.

בשנת 1949 "שקראו לו מבצע מרבד הקסמים" לפני עליה למטוס בשדה התעופה בעדן אמרו לנו מי שיש לו זהב ותכשיטים להשאיר בחוץ כי המטוס לא יוכל לטוס התימנים שהם מאמינים בני מאמינים השאירו הזהב והתכשיטים  ועלו למטוס בלי זהב ותכשיטים.

נחתנו בשדה התעופה בלוד .וכשירדנו מהמטוס נישקו את האדמה וברכנו שהחיינו . הכניסו  אותנו לאולם גדול  כבדו אותנו באוכל ושתייה ועלינו לאוטובוסים והסיעו אותנו לראש העין  וסדרו אותנו באוהלים כל שתי משפחות באוהל אחד. קיבלנו כרטיסים עבור אוכל והלבשה .כרטיס שלאוכל בו רשום כמה נפשות במשפחה.

בכל יום נציג המשפחה היה הולך למטבח ומקבל אוכל בקר ואחרי זה בצהרים וכך גם ארוחת ערב. כמו כן גם הלבשה היה ביתן הלבשה שכל דבר שאנו צריכים המשפחה הייתה הולכת ומקבלת בלי בעיות. נשארנו במחנה בערך שנה ומראש העין קרוב משפחה לקח אותנו לבית דגן וגרנו בבית גדול עזוב של ערבים  שמונה משפחות  גרנו בבית כל משפחה גרה בשני חדרים. ואחרי שנה בערך כל משפחה דאגה לעצמה עבדו וקנו דירות והכול הסתדר על הצד הטוב ביותר.

30 ינואר 2013 בית ספר מכל"ל תכנית הקשר הרב דורי "מזקנים אתבונן"

אות נשיא המדינה מיצחק בן צבי ז"ל פרק ג' – חייל מצטיין

שרתתי 42 שנה, 39 שנה במילואים במהלכן השתתפתי בכל מערכות ישראל

התגייסתי לצה"ל בשנת 1954 וסיימתי את שרות הסדיר בשנת 1957. במהלך שירותי השתתפתי במלחמת סיני. זכיתי פעמיים להיות חייל מצטיין ולקבל תעודת הצטיינות מהנשיא דאז יצחק בן צבי ז"ל. תעודת ההצטיינות הראשונה ניתנה לי בעקבות אירוע מיוחד בסיור לילה להבטחת יישובים בדרום. את התעודה השנייה קבלתי מהנשיא שנה לאחר מכן כאות על מסירותי ותרומתי לביטחון מדינת ישראל.

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa3

תעודת ההצטיינות הראשונה ניתנה לי בעקבות אירוע מיוחד שבו הפגנתי תושייה. כשהיינו בסיור לילה לאבטחת יישובים בדרום הותקפנו על ידי מחבלים שבאותה תקופה נקראו בשם פדאיונים. המחבלים הצליחו לפגוע באחד מאנשינו והוא נהרג במקום. באמצע ההיתקלות נגמרה לנו התחמושת ולי נוצר מעצור בסטן שהיה אז הנשק האישי.

מה עושים? בסייעתא דשמיא גיליתי תושייה. אזרתי אומץ, עליתי על הטמבון של הנגמ"ש והתחלתי לדפוק עם הנשק האישי על הנגמ"ש. המחבלים חשבו שאלו כדורים ופשוט ברחו ואני וצוותי נותרנו בחיים. וחזרנו לבסיסנו בשלום.

התעודה השנייה קבלתי מהנשיא שנה לאחר מכן , כאות הערכה על מסירותי ותרומתי לביטחון מדינת ישראל. בזאת לא תם שירותי הצבאי … שרתי 39 שנה במילואים במהלכן השתתפתי בכל מערכות ישראל, כולל מלחמת לבנון הראשונה שבה נדרשתי להתנדב באופן מיוחד ולחתום על הסכמה לכניסה ללבנון. בתאריך 8.6.1998 בתום 42 וחצי שנות שירות שוחררתי גם משרותי ההתנדבות לצה"ל למרות שמבחינתי הייתי מוכן להמשיך להתנדב ולהמשיך לשרת ולתרום לביטחון עם ישראל ומדינת ישראל.

היום כאזרח ותיק אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, כבר מספר שנים, בתכנית זו נתנה לי ההזדמנות להעלות את סיפורי, ולתעד אותם. תודתי לבית ספר מכל"ל למנהלת אורית אתיאל ולמורה שרי ולתלמידים היקרים

רס"מ כהן צדקיהו

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa1

השכונה שלנו רמת עמידר- זיכרונות פרק ד'- שכונת רמת עמידר מאמצת את גדוד דוכיפת.

אשתו של צדקיהו מספרת: "בחרתי לשתף בזיכרונות נעימים משכונתנו שכונת רמת עמידר, בה שזורים סיפורי מורשתנו, תרבותנו ומנהגנו. בשנת 1973 עברנו מבית דגן לרמת גן. הבן הבכור אלוני נרשם לבית ספר, אורט ר"ג, והתקבל באהבה רבה.  הבן השני, יניב נרשם לכתה ד' בבית-ספר "שלום", וטיראן הקטנה נרשמה לכיתה א'.

שכונתנו, שכונת רמת עמידר מאמצת את גדוד דוכיפת. אנו מארחים את חיילי הגדוד, פעמיים בשנה ליום כיף. יחד עם כל דיירי השכונה מכינים מטעמים:  ג'חנון, קובנה ולחוח, אותם מגישים בשפע ובאהבה רבה לחיילים היקרים , חיילי יחידת דוכיפת!

שכונת רמת עמידר התברכה בהרבה בתי כנסת. כשיש הכנסת ספר תורה זו חגיגה של ממש. יוצאים בתהלוכה מהבית שם נכתב ספר התורה בשירה וריקודים. עד בית-הכנסת ואורחים  סעודת מצווה.

אנו מודים ומברכים את כל יוזמי תכנית הקשר הרב דורי, מנהלת בית הספר מכל"ל הגברת  אורית אוריאל. המורה לאנגלית הגברת שולמית סחייק. המורה למחשבים הגברת שרי קוטאי . והחונכים תלמידי בית ספר מכלל רמת גן. ולכל העוסקים במלאכה שגורמת לנו לגור בעיר  בעונג רב. יישר כח ושאו ברכה מאת ה'."

נכתב ע"י נעמה וצדקיהו כהן

סרטו של צידקיהו כהן על תכנית הקשר הרב דורי

ספרתי על תכנית הקשר הרב דורי, בתיעוד בקישור זה:

 

העשרה

יחידת הוראה: יהדות תימן ועליית מרבד הקסמים – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך

תשע"ה

מילון

מרבד הקסמים
מרבד הקסמים - מבצע העלאתם של יהודי תימן לארץ ישראל ידוע גם בשם מבצע על כנפי נשרים

פאדיון
הפֶדַאיון (בערבית: ??????????) הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים.

ציטוטים

” ”התימנים שהם מאמינים בני מאמינים, השאירו הזהב והתכשיטים ועלו למטוס בלי רכושם“ “

””פתגם נפוץ בתימן "יום אל כמיץ כלץ אל קמיץ " “

””השתתפתי בכל מערכות ישראל““

הקשר הרב דורי