מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תיעוד מורשת – שואה, עליה וקליטה

ענבל מימין ומרדכי עם מאי
בקפריסין - הוברח תפור לבגד
סיפור העלייה והקליטה של מרדכי כפיר שסופר לענבל

מבוא
סבי מרדכי נולד בפולין בשנת 1931. רב שנות ילדותו ונעוריו עברו עליו במהלך תקופת השואה, ובעקבותיה בעליה לארץ ישראל ובמלחמת השחרור. בחרתי לעסוק בתקופה זו כי רציתי לדעת את סיפור עלייתו של סבא והתאקלמותו בארץ ישראל. 
 
מלחמת העולם השנייה והשואה
נולדתי בפולין בעיר בשם קראקוב . מיד עם פרוץ המלחמה כל הגברים ברחו למזרח, ואבי נטש איתם . במשך המלחמה חייתי כנוצרי, ילד רחוב . עם תום המלחמה נאספתי על ידי תנועת נוער ציונית שאורגנה על ידי שליחים מארץ ישראל . בתנועה זו למדנו עברית והכינו אותנו לקראת העלייה לארץ ישראל. 
 
עליה לארץ
מדובר בעליה בלתי חוקית לפני קום מדינת ישראל, כאשר האנגליים שלטו בארץ ישראל (1946). כל המהלכים התנהלו בסודיות מוחלטת על מנת שהאנגליים לא יגלו בעוד מועד. לילה גשום אחד, העירו אותנו, את כל הילדים, העמיסו על רכב משא והסיעו לגבול שבין פולין לצ'כוסלובקיה. חצינו את הגבול רגלי ולאחר צעדת בהרים של מספר שעות הגענו עם שחר לעירה צ'כית קטנה. העמיסו אותנו על רכבת, בקרון משא והדריכו אותנו שאסור לגלות מהיכן ולאן אנחנו נוסעים. כמו כן אסור היה לנו לדבר בשפתינו. אמרו לנו שאנחנו פליטי מלחמה יווניים השבים לארצם.
 
הגענו למחנה אוהלים של הצבא האמריקאי ששימש כמחנה פליטים מכל מיני ארצות. בהמשך העבירו אותנו לעיר וינה (בירת אוסטריה) שם שהינו מספר שבועות בבית רוטשילד. לאחר זאת הגענו  למרכז נוער וילדים בעיר בשם רוזנהיים שבגרמניה .מרכז זה נימצא באחריות הצבא האמריקאי. זה היה מחנה גדול שבו שהו יותר מ-1000 ילדים ונוער. תוך כדי ההמתנה לעליה לארץ ישראל למדנו בבית הספר. בעיקר לימדו אותנו עברית, ועסקנו בספורט ובתרבות.
 
יום בהיר אחד, כעבור שהיה של שנה במקום, העמיסו אותנו, את בני הנוער והילדים, על גבי משאיות והסיעונו לנמל קטן בצרפת . עלינו על אניית משא בשם "תיאודור הרצל " והפלגנו לכוון ארץ ישראל. בתוך האנייה היה מחנק גדול וצפיפות רבה מאוד .שכבנו על דרגשים אחד מעל השני, וחל איסור מוחלט לעלות על סיפון האנייה על מנת למנוע מהאנגלים לגלות אותנו. אך למרות זאת מהר מאוד האנגלים גילו אותנו , וקיבלנו ליווי צמוד של אניות מלחמה ומטוסים. קרוב לחופי ארץ ישראל אנגליים עצרו את האנייה והחיילים ניסו לעלות לאוניה שלנו . היה מאבק גדול בין העולים שבאוניה לבין החיילים, כאשר אנחנו משתמשים בקופסאות שימורים זרנוקי מים ובקורות עץ. כתוצאה מהמאבק נהרגו שלושה מעפילים ועשרות נפצעו. האנגלים  העבירו אותנו לאניות מלחמה וגרשונו לקפריסין, למחנות המעצר. בקפריסין האנגלים הקימו מחנות הסגר, בהם אכלסו את המעפילים. במחנות הסגר אלו המתנו להיתר לעליה לארץ ישראל. בזמן הפנוי הרב שהיה לנו למדנו ועסקנו  בספורט .
 
ארץ ישראל
האנגלים אישרו מדי חודש ל-1000 יהודים להיכנס לארץ ישראל לאישורים קראו "סרטיפיקטים". במסגרת זו גם אני קיבלתי אשרת כניסה לארץ ישראל מאחר שהילדים קיבלו קדימות לעליה. ביולי 1947 הגענו שוב לארץ ישראל והוכנסנו למחנה הסגר חדש בשם "עתלית".לאחר שהייה כעשרה ימים במחנה "עתלית" עברנו תהליכים של חיטוי נגד מחלות וטיפולים רפואיים שונים. הועברנו לישובי שונים בארץ. אני הגעתי לקיבוץ עין-גב ישוב ששכן בגבול עם סוריה הממוקם בצד המזרחי של ים כינרת, וזאת במסגרת עלית הנוער. 
 
הקיבוץ ומלחמת השחרור
במסגרת עלית הנוער בקיבוץ חצי יום למדנו וחצי יום עבדנו עבודות שונות כגון: בנין, דיג, חקלאות, מטבח ושמירה. אל מנת לשמור עברנו בתור נערים צעירים אימונים צבאיים, שכללו אמוני "כיתה" מתקדמים. בנובמבר 1948 עצרת האומות המאוחדות הכריזה על הקמת מדינת היהודים מדינת ישראל. מיד עם הכרזה פרצו פעולות צבאיות של ערביים נגד התושבים היהודיים.
 
עם הקמת מדינת ישראל כל המדינות הערביות השכנות והערבים המקומיים פתחו במלחמה נגדנו. בשל היותו של קיבוץ עין-גב ישוב ספר בגבול עם סוריה, הצבא הסורי תקף את הקיבוץ גם בכלי נשק כבדים כולל טנקים, תותחים ומטוסים. חברי משק כולל אותנו נערים הגנו לבד על הקיבוץ עם נשק דל שהיה ברשותנו. מעל הקיבוץ בצדו המזרחי קיים הר בשם "סוסיתא" השולט מעל הקיבוץ. ערב ההפוגה בלחימה חברי הקיבוץ החליטו לכבוש את ההר מידי הצבא הסורי. קומץ לוחמים (כ-40) השתתפו בקרב זה ואני ביניהם כשברשותנו נשק קל בלבד (רובים ,סטנים ורימונים). בקרב זה כבשנו את "סוסיתא", היו לנו פצועים וחללים ,גם אני נפצעתי קשה ואשפזתי בבית החולים הסקוטי בטבריה.  
 
לאחר המלחמה
עם תום המלחמה קבוצת הנוער שלנו המשיכה בהכשרה במסגרת "עליית הנוער", ההכשרה כללה כאמור לימודים ועבודה ואז הגיעה מועד גיוס לצבא סדיר. התגייסתי לצה"ל בו שירתי קרוב ל-30 שנים. תוך כדי כך הקמתי משפחה, ויש לי שני בנים ושישה נכדים ואחת מהם כמובן ענבל המתוקה.  
 
משוב
מרדכי: אני מרגיש חובה נעימה לציין את התרומה הרמה, שתרמה תכנית "הקשר הרב דורי". במסגרת זו עבדנו ולמדנו ביחד ענבל ואני. הכרנו טוב יותר ויצרנו עבודה משותפת היסטורית שבוודאי תשמש גם אחרים. לכן זה רעיון מציין לקיים חוגים כאלה ודומים להם במסגרת בית הספר.
ענבל: נהנתי מאוד לעבוד עם סבי בעבודה זו התעניינתי מאד בסיפור חייו של סבי ולמדתי המון.
 העשרה
 
סרטיפיקט: "בתרגום מילולי – תעודה, אישור, קיצור של המונח Immigration certificate – אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון."
 
מחנות המעצר בקפריסין: "מחנה מעצר עולים. מחנות המעצר, היו מחנות אשר הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל."
תשע"ה

מילון

מחנות המעצר בקפריסין
מחנה מעצר עולים. מחנות המעצר, היו מחנות אשר הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

סרטיפיקט
בתרגום מילולי - תעודה, אישור, קיצור של המונח Immigration certificate - אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון.

ציטוטים

”אין דבר יש מכונת כביסה - המשמעות -הכל אפשר לתקן“

הקשר הרב דורי