תחנות בחיי סבתא מונט
נדודיה של סבתא צונט
סבתא מונט מספרת:
אימא ואבא של מונט גרו בלה גולט, בטוניס. האימא של מונט הייתה הכי
עשירה בעיר לה גולט. אבא של מונט
היה איש עני אך יפה מאוד. הם ברחו, התחתנו ונולדו להם תשעה ילדים: שמונה בנות ובן אחד. בשנת 1943
פרצה מלחמת העולם
השנייה. באחת ההפצצות של הנאצים נהרגו הדודה, בעלה ושלושת ילדיהם. שנה לאחר
מכן
נולדתי אני. אמא שלי החליטה לקרוא לי
מונט, על שם אחותה שמתה באותה הפצצה.
האח הגדול של מונט היה שחקן כדורגל. הוא השתתף באולימפיאדה בשנת 1956 בעיר מוסקבה שברוסיה עם
הנבחרת שלו .כל המשחקים ששחקנו היו בים או ליד הבית עם השכנים. היינו משחקים
כדורגל ושלוש מקלות ליד
הבית. לא היו שם מכוניות ולכן לא הייתה שום סכנה לשחק
בחוץ. כל יום אחרי בית הספר הייתי הולכת לים עם
אחותי. אבא לימד אותנו לשחות וכך בקיץ היינו שוחות בים. כבר מגיל צעיר אהבתי מאוד את הים.
בחורף כשהיה
מזג אויר קר היינו משחקים בחול. בבית הספר שלמדתי בלה גולט היו איטלקים, ספרדים ובעיקר
יהודים. בית הספר היה רחוק, הוא היה כשלושה
קילומטר מהבית. כל יום היינו קמים בבוקר, הולכים לבית הספר
ובצהרים חוזרים הביתה
לאכול, ושוב חוזרים לבית הספר. כשהיה יורד גשם הכבישים היו מוצפים ולכן נאלצנו
לחלוץ נעליים וללכת יחפים הביתה.
לאחר סיום המלחמה, כשהייתי בת
12, החלטנו לעזוב את לה גולט ולעבור לעיר
הגדולה טוניס. הסיבה לכך הייתה
שאבא פחד שהבנות יתחתנו עם ערבים. בטוניס הרגשנו
שונה מאוד. לא יכולנו לצאת החוצה ולשחק ברחובות,
כי היה מסוכן.
כשהייתי בת 16 אבי נפטר, לצערי הרב, כתוצאה ממחלה בכבד. הוא היה
המפרנס העיקרי של המשפחה. הוא
היה סנדלר. היינו עצובים מאוד ובמשך כשנתיים אף אחד
לא פרנס את המשפחה. כעבור שנתיים אחיותיי הגדולות
התחילו לפרנס את המשפחה. אחרי פטירתו של אבא הערבים התחילו לעבור לערים הגדולות של טוניסיה.
ליהודים
היה מסוכן להישאר.
החלטנו לעזוב את טוניס ולעבור לצרפת. לצרפת הפלגנו
באנייה. בשנת 1962 הפלגנו לצרפת.
עברנו כולנו
כל האחים והאחיות. לא הכרנו שם אף אחד. מזג האוויר היה קר
מאוד, סגרירי ואפור.אהבנו את צרפת מאוד
והחלטנו לגור בפריז. בפריס הכרתי את ז'אק בעלי,
שהיה ממוצא אשכנזי. התחתנו בפריז ונולדו
לנו בת ובן:
נדין ויהונתן.
כשנדין הייתה בת 22 וסיימה לימודים בצרפת באוניברסיטת לה סורבון, היא
רצתה לעלות לישראל. כולנו החלטנו
לעלות איתה. הבן יהונתן היה אז בן 9. גרנו תחילה
בתל אביב, העיר הגדולה. כשיהונתן היה בן 13 החלטנו לעזוב
את תל אביב ולעבור לנתניה. כך
התגלגלנו ממקום אחד לשני.
אני אוהבת מאוד את ארץ ישראל כי זאת המדינה שלנו. וכאן
חיים ילדיי ונכדיי.
משוב שלה ג'נה:
"אני אוהבת לעבוד עם סבתא מונט. נהניתי בעבודה וכשהכנתי את הסיפור הרגשתי כאילו אני נמצאת
בתוכו ובתוך
המקומות עליהם סבתא סיפרה.
משוב של סבתא מונט:
"אני מאוד אהבתי לעבוד עם ג'נה נכדתי. שמחתי מאוד שכל הקבוצה
עזרה לי, תמכה בי כשהיה לי קשה,
ואהבתי את האווירה שנוצרה בקבוצה. אהבתי גם שלביה
הסבירה ברור ועזרה לכולם . שמחתי מאוד
שהשתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי"
מילון
אולימפיאדההאולימפיאדה (ביוונית אולימפיאס) הייתה מחזור בן ארבע שנים ששימש למעשה לוח השנה של יוון העתיקה. מחזור זה קשור למשחקים האולימפיים שנערכו ביוון. בתקופה המודרנית (החל מסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20) משמש המונח לתאר את התקופה שמתחילה ב-1 בינואר בשנה שבהם מתקיימים משחקי הקיץ האולימפיים ובמשך ארבע שנים מתאריך זה. מאחר שהאולימפיאדה המודרנית הראשונה החלה בשנת 1896.
ציטוטים
”שמחתי מאוד שכל הקבוצה של הקשר הרב דורי עזרה לי, ותמכה בי כשהיה לי “