מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תחנות בחיי סבי – מילדות ועד היום

סבא אבנר עם נכדתו מאיה
סבא אבנר בצעירותו
ילדותי ועד בגרותי

תחנות בחיי סבי – מילדות ועד היום

ילדותי

נולדתי בבית החולים "בלינסון" בפתח תקווה בתאריך 6.9.1946 להוריי אליעזר וסימה יהלום. אבי נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1921 בעליה השלישית כילד עם אמו אחיו ואחיותיו, והתיישב בפתח תקווה בעקבות התחלת הפוגרומים ברוסיה.

המשפחה המורחבת

תמונה 1

אבי מצא עבודה כשומר (נוטר) מטעם ארגון "ההגנה" בפתח תקוה ביחד עם זקן השומרים אברהם שפירא. עם הזמן הוא התקדם בתפקידים ובסולם הדרגות עד שהגיע להיות מפקד "ההגנה" של כל פתח תקווה ואזור השרון. במסגרת תפקידו היה אמון שמירה על הישוב היהודי מפני הפורעים הערבים ונלחם במלחמת השחרור כמפקד "ההגנה". לאחר מכן "ההגנה" אוחדה עם צבא ההגנה לישראל ובשלב הזה הוא פרש מתפקידו והחל לעבוד כמנהל המשרדים בבית החולים "בלינסון". שם הוא עבד עד צאתו לפנסיה.

מפקדת "ההגנה" של פתח תקווה

תמונה 2

אמי נולדה בפולין ועלתה לארץ במסגרת עליית הנוער בשנת 1932 לפתח תקוה. הוריי הכירו דרך קרובי משפחה בפתח תקוה והתחתנו בשנת 1936. הם היו ממקימי מושב גת רימון שליד פתח תקווה. בבתינו בגת רימון בתקופה זו הייתה מפקדה של ההגנה ומרפאה לטיפול בפצועים שנפגעו בהתקפות על הישוב היהודי על ידי פורעים ערבים. אמי הפעילה את המרפאה וטיפלה בפצועים. נולדתי בשנת 1946 כבן הצעיר במשפחה לשני אחים גדולים. אחי הגדול דוד היה מפקד טייסת בחיל האוויר. ולאחר הצבא היה טייס בחברת ארקיע עד שפרש לפנסיה. אחי האמצעי היה מנהל יחידת המחשוב של עירית פתח תקווה ונפטר לפני כשנתיים.

את ילדותי העברתי במושב בין הפרדסים והעצים, היה לנו משק חקלאי של בעלי חיים כדוגמת: תרנגולות, פרות, עזים ופרדסים עם כל פרות ההדר. למדתי בבית הספר היסודי בכפר גנים, ולאחר מכן בבית הספר "עמל", הייתי המחזור הראשון של מגמת אלקטרוניקה. כל בוקר לפני שהלכתי לבית הספר הייתי אחראי על איסוף ביצים מהלולים לבית ומאוחר יותר על השקיית הפרדסים ועצי הפרי.

אני בילדותי בשדה

תמונה 3

לאחר סיום בית הספר המקצועי כטכנאי אלקטרוניקה התגייסתי לחיל האוויר בשנת 1966. שירתי בחיל האוויר ביחידת הגנה אווירית והייתי חלק  מהמחזור הראשון שקלטו את טילי הוק בארץ. השתחררתי מהצבא בשנת 1969 לאחר שנה בקבע. במסגרת שירותי הצבאי השתתפתי במלחמת ששת הימים .ממלחמת ששת הימים  ועד שחרורי באוגוסט 1969 שירתי בסיני. במהלך המלחמה השתתפתי במבצע להפלת שני מטוסי אויב: האחד של הסורים והשני של המצרים.

שרות צבאי בטילי הוק

תמונה 4

שנות בגרותי – מהשחרור מהצבא ועד היום

לאחר שחרורי התחלתי לעבוד בתעשייה האווירית כטכנאי, תוך כדי לימודי הנדסאי אלקטרוניקה. לאחר סיום לימודי התחלתי לעבוד בחברת "פי גלילות תשתיות נפט ואנרגיה". לאחר תקופה קצרה התקדמתי והפכתי לממונה על כל מערכות המיגון האלקטרוניות במשק הגז והדלק במדינת ישראל.

בשנת 1972 הכרתי את פנינה אשתי דרך חבר משפחה ולאחר כשנתיים התחתנו. בשנת 1976 נולד בננו הבכור ערן, ולאחר 3 שנים נולדה בתנו מיכל. גרנו והתמקמנו בפתח תקוה ובשנת 1987 עברנו להוד השרון. מספר חודשים לאחר החתונה נפטר אבי ממחלת הסרטן. אמי חיה עוד שנים ארוכות אחריו כאלמנה ונפטרה בשיבה טובה בגיל 96 לפני 13 שנים.

הנכדים

תמונה 5

בני ערן עובד בבנק הפועלים כמנהל מחלקת מערכות מידע ונשוי למיכל. להם שני בנים: אלון בן 13 ועומר בן 9. בתי מיכל עובדת בחברת נובל אנרג'י כמנהלת משאבי אנוש.  נשואה לאודי ולהם שלושה ילדים: נועם, מאיה ועמית. מיד לאחר נישואיה, יצאה לשליחות בארגנטינה עם בעלה מטעם מדינת ישראל. לאחר 4 שנים הם חזרו לארץ ביחד עם הבן נועם שנולד בארגנטינה. בארץ נולדה מאיה, וכאשר מאיה הייתה בת שנה, חזרו לשליחות נוספת בארגנטינה. ושם נולדה עמית. בשנת 2003 יצאתי לפנסיה מוקדמת מחברת פי גלילות לאחר שהעבירו את מקומם לאשדוד, והתחלתי לעבוד כעצמאי בתחום תכנון ויעוץ מערכות מיגון אלקטרוניות בארץ ובחו"ל. בשנת 2018 פרשתי סופית מהעבודה, ומאז יש לי יותר זמן להקדיש למשפחה ובפרט לנכדים, אני מעורב בחיי היומיום שלהם, אחראי על הסעות, בייביסיטר וטיפול שוטף. בנוסף, אני מתאמן בחדר כושר ולומד לימודי ארץ ישראל במכון אבשלום ומטייל בארץ.

יום ההולדת של עמית נכדתי

תמונה 6

סיפור האהבה שלי

הזוית האישית

סבא אבנר: נהניתי מאוד בעבודה ובחיפוש בנבכי ההיסטוריה המשפחתית, חקירת המקורות וחזרה לסיפורי הילדות וההתיישבות הראשונית בארץ של הוריי. יותר מכך נהניתי לספר את סיפור חיי לנכדתי ולחוות איתה את החוויה של הקשר בינינו. תקופה זו הייתה מקרבת ומעניינת, נהניתי מהמפגשים השבועיים בבית הספר. נהניתי להכיר משפחות נוספות ולשמוע את סיפוריהן. וכמובן מהנסיעה המשותפת לבית התפוצות ומזמן האיכות עם מאיה. מאיה יקרה – את ילדה מקסימה, נבונה, חברותית ואהובה על כולם. נהניתי מאוד לעבוד איתך, לספר לך את סיפור חיי, לראות את ההקשבה וההתעניינות שלך, תוך סבלנות ובילוי משותף. נהניתי במיוחד מימי השני המשותפים שלנו ואהבתי לראות איך את משתתפת בתכנית ונהנית מכל רגע. תודה לך שבחרת בי ללוות אותך בתהליך המרתק הזה ובמסע שלנו יחד לבית הוריי וילדותי. אני מאחל לך המון הצלחה בהמשך הדרך שלך ובטוח שתצליחי בכל אשר תפני. אוהב אותך, סבא.

מאיה: נהניתי בעבודה המשותפת עם סבא, לחקור ולגלות על ההיסטוריה של המשפחה והילדות של סבא. אני שמחה מאוד שהשתתפתי בתכנית קשר הרב דורי.

מילון

נוטרות (נוטר)
כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים". הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. אנשי הכוחות נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו, אנשי כוח עזר למשטרה הבריטית, ששיתפה אותם עקב מחסור בכוח אדם וחשיבה שהדבר יביא ליותר שקט בארץ. למעשה, פיקד עליהם ארגון ההגנה, שניצל את הכוחות ואת נשקם לפעילויותיו השונות בהגנה ובהתיישבות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו - טרומפלדור“

הקשר הרב דורי