מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר מלכה,

אני סבתא של שירה ומשתתפת איתה בתוכנית "הקשר הרב דורי" השנה, נולדתי באלכסנדרייה שבמצרים לבית משפחת גבאי.

אחרי מלחמת העולם השנייה, החלו חייהם של היהודים במצרים להיות קשים, ולכן נאלצו הורי לעזוב את מצרים (בשנת 1955) ולעלות לארץ ישראל, (חצור הגלילית) שעדיין הייתה בחיתוליה.סיפורי זה מתאר את הקשיים שחווינו בראשית הדרך בארץ.הייתי בת שנתיים כשעזבנו את מצרים, ובאנו לארץ הקודש.

את התקופה הראשונה אני לא זוכרת מפאת גילי הצעיר מאוד. בשנים הבאות היה מאוד קשה במדינה לא היה כלום לא כבישים, זוכרת שהיינו הולכים ברגל לראש פינה שם הייתה "תחנת אגד". לא היו דירות, אני זוכרת שגרנו בצריף שמחוצה לו היה בור קליעה ששם היינו עושים את צרכנו. מי שלא נכח באותה תקופה לא יכול לתאר את מצב המדינה והעולים, שחשבו שמישהו פה חשב וידאג להם. לא הייתה פרנסה כי לא היו מקומות תעסוקה. גרנו שלושה ילדים בחדר אחד. בתקופה שלי לא היו מקררים, כיריים, דוד חשמל/מים, טלוויזיה, טלפון וכו' אני זוכרת שהיינו עוטפים בקבוקי מים בבד יוטה רטוב ומניחים על אדן החלון על מנת לקרר את המים. בשנות השישים המאוחרות כבר היה "מקרר" אבל רק באריזתו. כל שבוע קנינו בלוק קרח והכנסנו לקופסא שהייתה כביכול המקרר.עוד מצוקה קשה… בתקופת הצנע חולקו להורי תווי (קראו לזה בולים) קנייה לקניית מוצרי יסוד וקבלנו מעט מאוד מכל מצרך שהיה אמור להספיק לחודש. בפועל לא הספיק לשבוע. אמא לא עבדה ואבא עבד בחקלאות ולאחר מכן במפעל יהלומים שנפתח בחצור. רק בסוף שנות השישים הייתה טלוויזיה, לא לכולם כמובן.

אני זוכרת שהיינו (הילדים) מתקבצים אצל אחד השכנים לצפות בפלא הזה. צעצועים לא היו. אלתרנו לעצמנו כל מיני: כדורגל עשינו מנייר וגרביים, שיחקנו בגוגואים, חמש אבנים, סרגנו עם מסמרי 10 –  אבל נהנו מאוד כי היו חיי חברה. לא כמו הילדים היום שמתקשרים עם חבריהם במכשירי הטלפון. בשנות השישים להערכתי כבר הייתה מונית אחת בחצור ששרתה את מי שרצה ויכול היה לשלם. תחבורה ציבורית נכנסה בהמשך. לגבי ביגוד והנעלה לרוב קבלנו בחגים. לשמחתי הייתה לי דודה במגדל העמק שמידי פעם תפרה לי בגדים משאריות שהיו לה מעבודתה כתופרת.

אסתר תרמה סיפור נוסף לתכנית הקשר הרב דורי, לקריאתו לחצו כאן

הזוית האישית

שירה אסולין: היה לי מאוד נעים לעשות עם סבתא שלי את העבודה ועזר לי להבין את חייה.

אסתר מלכה: נהנתי מאוד לספר לנכדתי את הרקע לתחילת דרכי בארץ.