מאגר סיפורי מורשת

תחילת חיים בישראל

בחודש אוגוסט 1950 בהיותי בת ארבע וחצי עזבנו את רומניה, הורי ואני. רומניה היא הארץ בה נולדו הורי פינקו וגטה והיא גם ארץ הולדתי.

עלינו על אוניה עם עוד עולים כשהכיוון הוא ארץ ישראל. אין לי זיכרונות מהשייט לארץ. ירדנו בנמל חיפה ישר למעברת שער עלייה.

לפנינו היה מחנה גדול עם הרבה אוהלים ואנשים שעלו לארץ מארצות שונות. מסיבות של ניקיון כולנו רוססנו בחומרי חיטוי כדי למנוע מחלות. את האוכל קיבלנו ממטבח משותף, מים מהברז אסור היה לשתות מכיוון שהמים היו מזוהמים וכל אחד קיבל קנקנים עם מים שעברו רתיחה ועל השירותים לא כדאי לדבר, כמובן שרותים משותפים.

לי בתור ילדה מפונקת שגדלה בבית אמיד המצב היה נורא ולדברי הורי בכיתי כל הזמן.

אבי התרוצץ בין מכרים שעלו לארץ לפנינו וקיבל מהם הלוואה שאיפשרה לנו לעזוב את המחנה ולשכור דירה קטנה בתל אביב ברחוב ארנון.

סבתא שלי עלתה לארץ אחרינו וגרה איתנו כל השנים.

אבא פתח עסק בתל אביב ואחרי מספר שנים ראה ברכה בעמלו.

אחרי שלוש שנים נולדו אחי התאומים משה ויעקוב ועברנו לדירה מרווחת ברחוב סוקולוב.

תקופת הילדות עברה בנעימים עם חברים טובים ומשפחה אוהבת.

הורי ואני היינו הראשונים ממשפחתנו שעלו לארץ. אחרינו עלו הדודים והדודות עם משפחותיהם. כולם נמצאים בארץ מלבד אחי משה שחי באיטליה.

סיפור אהבה

את אורי , בעלי ושותפי לחיים הכרתי באוטובוס לירושלים בדרכנו למבחני קבלה ללימודי רפואת שיניים.

את ששת שנות הלימודים העברנו כיסא ליד כיסא , אחרי שנתיים נישאנו ואת בכורינו, עידו, אבא של נכדתי תמר ילדתי בזמן הלימודים ואת בננו השני, שי, ילדתי כשחזרנו לתל אביב בסיום לימודנו בירושלים.

סיפורו של חפץ

שם החפץ: פמוטים.

ארץ יצור: רומניה.

שנה: לפני 1940.

תיאור החפץ:

פמוטי מתכת גדולים וגבוהים עם פיתוחים. הפמוטים גבוהים ומגולפים בצורה נאה. והם עשויים ממתכת ומצופים כסף. הם דומים לעמודים של בניין עתיק. ככל הידוע לי, צורתם של הפמוטים מסורתית בקרב יהדות רומניה.

כיום נמצאים הפמוטים בבעלות נעמי וולף בתם של גטה ופינקו דולברג שהביאו איתם את הפמוטים בעלותם ארצה מרומניה.

ככל הנראה הורי קיבלו את הפמוטים במתנה ליום נישואיהם.

למרות האיסור להוציא מרומניה חפצי כסף וזהב וחפצי אומנות, הצליחו הורי להוציא את הפמוטים מרומניה כיהפמוטים לא היו עשויים כסף טהור אלא רק מצופים כסף הותר להורי להוציאם מרומניה.

נעמי ותמר וולף עם הפמוטים 

האלבום של נעמי ותמר וולף

העשרה: 

שער עליה

שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",‏‏‏ בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏.‏(ויקיפדיה)

תשע"ו 2016