מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תחביביה של חנה

חנה וסתיו
שושנה דמארי בצעירותה
הדברים שחנה אוהב לעשות

חנה נולדה בתימן ועלתה לארץ באוניה בשנת 1942.

חנה אוהבת לעשות הרבה דברים שונים בשעות הפנאי שלה.

כל יום משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריים מבלה חנה במועדון.

חנה אוהבת לאכול את כל סוגי המאכלים (מתכבדת בכל מאכל שנותנים לה ולא מתלוננת אף פעם).

בעבר חנה הייתה משחקת הרבה משחקי קופסה והיום חנה עוסקת שעות רבות בריקמה.

הזמרת האהובה ביותר על חנה היא שושנה דמארי.

 שושנה דמארי החלה בקריירה מוסיקאלית סמוך לתקופה שכבר איפשרה להקליט ולשמר לדורות הבאים את יכולתה הקולית והזימרתית, כשזו הייתה בשיאה. הקלטותיה משנות החמישים והשישים מגלות לאוזן קול אלטו עתיר גוונים וברק, שנחן בעוצמה רגשית, יופי וצלילות נדירים, באמצעותם הטביעה את חותמה האישי על שירים רבים. בישראל היא נחשבה לנכס לאומי; התקשורת הכתירה אותה בכינויים "מלכת הזמר העברי" ו"שגרירת התרבות הישראלית", והיא היתה הזמרת הראשונה לה הוענק "פרס ישראל". בעיני התקשורת בחו"ל היה מעמדה שווה לזה של זמרות כאדית פיאף וג'ודי גארלנד. "אנצקלופדיה בריטניקה" המקוונת הקדישה לה ערך, וכשנפטרה, הגיבו עיתונים ברחבי העולם במאמרים שתארו את הקריירה העשירה שלה. כזמרת, היתה לשושנה דמארי תוחלת בימתית ממושכת ללא תקדים בין זמרי ישראל.

תמונה 1

שושנה דמארי בצעירותה

חנה אוהבת גם לראות בטלוויזיה תוכניות שקשורות לפוליטיקה ולהתעדכן בדברים חדשים שקורים.

חנה היא אמא ל- 4, סבתא ל-11 נכדים וסבתא רבה ל-6 נינים.

בנימה אישית: לחנה היקרה! נהניתי אתך מאוד בפרויקט וממש שמחתי שבחרו בי להיות אתך ואני מקווה שגם את שמחת להיות איתי.

מקווה שתזכרי אותי גם אחרי שניפרד.

מילון

שושנה דמארי
שושנה דמארי (31 במרץ 1923‏‏[1] - 14 בפברואר 2006) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית ילידת תימן, שזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי". התפרסמה עוד לפני קום המדינה, ובעיקר בתקופת מלחמת העצמאות ושנות המדינה הראשונות, ונהנתה מפופולריות ארוכה בישראל. שיריה, כגון "כלניות", "צריך לצלצל פעמיים", "אור" ורבים אחרים, הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. כלת פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988).

ציטוטים

”לחנה היקרה!!! נהניתי אתך מאוד בפרויקט וממש שמחתי שבחרו בי להיות אתך“

הקשר הרב דורי