מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תולדות משפחת מצקין מאירופה לארגנטינה

הנכד ליאור (גר בהרצליה) יחד עם סבא.
בחצר בית הספר
מאירופה לאמריקה

קוראים לי סרג'יו מצקין. נולדתי בשנת 1939, בארגנטינה. סיפורי מתחיל בשנת 1895 כשסביי הגיעו מאירופה לארגנטינה בתוכנית התיישבות של ברון הירש. הם ברחו מרוסייה ורומנייה כלומר, ברחו מאירופה לדרום אמריקה. במדינות שהיהודים ברחו מהם היה אסור להם להחזיק אדמות.

סביי קיבלו חלקות אדמה והיו  חייבים להתפרנס מחקלאות. למרות חוסר הידע שהיה להם בחקלאות, הם נעזרו בתושבים המקומיים ולאט לאט הצליחו להתגבר על הקשים ולגדל פירות ולהצמיח חיטה.

משפחתי גרה באמצע השדות. בשנים אלו כלי התחבורה היו רק סוסים וכרכרות. היהודים הקימו בתי ספר קטנים, בתי כנסת ומרכזי קניות בשיטה של קואופרטיב. במשך השנים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הם החלו להשתמש במכוניות וכתוצאה מכך, השתנו חייהם.

אני נולדתי בעירה קטנה שנקראת  bernasconi בה רוב היו חקלאים. כשהייתי בן 5, ההורים שלי החליטו לעבור לגור בעיר גדולה יותר שנקראת Bahia Blanca. למדתי בבית ספר, לאחר מכן למדתי בתיכון ואחר כך, באוניברסיטה – בה למדתי 3 שנים. בגיל 22 התחתנתי ובגיל 25 נולד בני הראשון. לאחר מכן הצטרפו למשפחתנו עוד 2 ילדים.

בסביבתנו לא היו הרבה יהודים, ורוב שכנינו היו נוצרים. אומנם היינו משפחה חילונית, אך בכל זאת שמרנו על זהות יהודית. חלמנו לעלות לארץ ישראל ואני ואשתי החלטנו שכשיגיע בננו הבכור לתיכון, נעלה ארצה.

העלייה לישראל

בתאריך 29/7/1978 הגענו לארץ והתגוררנו במרכז קליטה רעננה. השנים עברו, הילדים למדו, התגייסו, התחתנו וכיום יש לנו 9 נכדים.

ההתאקלמות בארץ לא הייתה תהליך פשוט עבורנו. הגענו בגיל 40, בלי ידיעת השפה ולא היה קל. במצב כזה, דברים פשוטים הופכים למורכבים. גם היום, שאני כותב את סיפור זה, אני מבקש מנכדי לכתוב עבורי במחשב, מכיוון שקשה לי לכתוב בעברית. אם הייתי צריך לעשות את אותה הפעולה רק בספרדית, הייתי עושה זאת בקלות רבה. ובכל זאת, אני שמח לראות שהילדים שלי והנכדים שלי היום שולטים בשפה העברית (שפת העם שלהם) וחיים באושר כאן במדינת ישראל.

אני חושב הרבה על הדרך שעשו הסבים שלי לארגנטינה, ועל הדרך שאנו עשינו לישראל. אני מגיע למסקנה שלמרות מאמציהם של סביי והוריי, רק היום אני מרגיש באמת שלמשפחה שלנו יש שורשים.

הזוית האישית

המסר שאני ניסיתי להעביר הוא איך הדורות הקודמים חיפשו מקום לארגן את חייהם ואני ומשפחתי סגרנו את המעגל עם העלייה לארץ. היום המשפחה הקרובה יכולה להגיד שאנו חיים במדינה שלנו דבר שלא יוכלו להגיד ההורים והסבים שלנו.

מילון

bernasconi
שם של עיר בארגנטינה

ציטוטים

”אומנם היינו משפחה חילונית, אך בכל זאת שמרנו על זהות יהודית.“

הקשר הרב דורי