מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תולדות חיים

רחל עם שחף וגלי
רחל ביום חתונתה עם מאיר גרנות
תולדות חיים רחל גרנית (שפירא)

הבית מול הפרדס ברמת גן

בשנת 1934 התחלתי ללימוד  בכיתה א'  בבית-הספר "העממי" ברמת-גן.בחדש ספטמבר ביקר בבית-ספרנו  ח.נ. ביאליק.

רחל מספרת, שכאשר ביקר ביאליק בבית הספר, הוא עבר בכיתות יחד עם המנהל ואף נותר בהפסקה לדבר עם הילדים. כאשר התקרבה אליו רחל בת ה-6, הוא ראה אותה בשמלתה האדומה, הניף אותה באוויר וסובב אותה סחור-סחור. רחל מתארת שמייד לאחר מכן רצה משם במבוכה.

הלימודים ב"עיינות"

לאחר  שמונה כיתות בבית- הספר "עממי" המשכתי את לימודיי בבית- הספר החקלאי "עיינות" שליד נס-ציונה.  מנהלת המוסד עדה פישמן (מימון), שומרת מסורת אדוקה מראשוני החלוצות בארץ-ישראל, העניקה לנו ערכי ציונות ומסורת ישראל, והחזיקה את המוסד החקלאי ביד רמהתמונה 1

רחל מספרת לנו כיצד קיבלה קבוצת הבנות שאליה השתייכה בעיינות את השם "דרור": באחד הימים החליטה הקבוצה למרוד במוסד, יצאה אל תחנת האוטובוס ולקחה אוטובוס. על שם החופש שלקחו לעצמן קראו הבנות לקבוצתן "דרור".

 

 

 

   בתמונה- רחל וחברתה אסתר קל בעיינות (1944)

 

 

 

מדינה שבדרך… ועוד חוויות ממלחמת העצמאות

הצטרפתי בשנת 1946 לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ברמת-גן, עד הקמת מדינת ישראל. בלילות הדבקתי כרוזים ברחובותיה של המושבה עם חברותי לקבוצה. התחמקנו מהזרקורים של הצבא הבריטי שעקבו אחרינו. לאחר זמן מה עברתי קורס מפקדים בבית-אריזה בפרדס בבני-ברק,פיקדתי על קבוצת בנות ולימדתי אותן להכיר חלקי הסטן והאקדח. כמו כן הייתי ממונה על סליק בנחלת-גנים שהיה מוחבא בחלק הפנימי של מקרר ישן.            

לאחר הכרזת העצמאות בעצרת האומות המאוחדות ב29 בנובמבר 1947 גויסתי בצו הממשלה לצה"ל. הציבו אותי בבסיס חיל –הים בנמל יפו כמזכירת משרד המודיעין.

בתקופת שירותי הצבאי  נישאתי לחברי למחתרת  מאיר גרנית ( גרינבוים) שעזב את משפחתו  הענפה בסלובקיה בשנת 1939 כדי לעלות ארצה בעליה בלתי לגלית באוניית נהרות שנקראה "פנצ'ו" לארץ-ישראל.

 תמונה 2

 בתמונה-יום החתונה (24.8.1948) בזמן ההפוגה הראשונה

                                                                                              

 אחד הסיפורים המרתקים ביותר לדעתנו מחייה של רחל הייתה חגיגת החתונה שערכו חבריו של מאיר, בעלה של רחל, לכבוד נישואיהם. רחל ומאיר נישאו בתקופת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, ולכן לא שהה מאיר בבסיס בו הוא פיקד באותה העת. לאחר החתונה, הגיעו מאיר ורחל אל המוצב, שם ערכו להם חגיגה. ואולם, החגיגה נקטעה כאשר ירו הערבים על המוצב. רחל ומאיר הסתתרו מאחורי סלע. שבוע לאחר מכן חזר מאיר למשלט לתפקידו כסגן מפקד מחלקה. באותה העת החלה התקפה של הערבים על המשלט. פגז פגע ליד המשלט ורסיס של פגז פגע באצבעו של מאיר. טבעת הנישואין עצרה  את הרסיס מלפגוע באצבעו, ומאיר הובהל לבית החולים בשל טראומה שחווה בעקבות ההפגזה.  בהמשך, אירוע זה הציל את חייו, שכן בעת ששהה בבית החולים נכבש המשלט בידי הערבים ורבים מחבריו לנשק נטבחו.

רחל עברה בחייה רבות: השתתפה במאבק להקמת המדינה, הייתה עדה לכל מלחמות ישראל, טסה בשליחות ישראל לארצות-הברית בתקופת מלחמת יום כיפור ועוד. כיום רחל מתגוררת ב"לב-אבות" ברחובות, והיא אמא לשני בנים ובת, סבתא לשישה נכדים וסבתא-רבתה לשלוש נינות .

תמונה 3

 תמונה 4

 

 

 

 

 

 את הסיפור על חייה של רחל הכנו בעקבות שעות רבות של מפגשים משותפים, בהם הכרנו את עברה, העלינו זיכרונות וחיווינו חוויות משותפות רבות. רחל מתעדת מזה מספר שנים את קורות חייה, ולכן לא נותר לנו אלא להוסיף את הזווית האישית שלנו לסיפורים והחוויות אותם חשפה בפנינו. רחל, סיפור חייך המרתק והדרך המקסימה שבה העברת לנו את הדברים הפכה את החוויה למיוחדת ומשמעותית עבורנו. רצינו להוקיר לך תודה הן על תרומתך לבניית הארץ והן לכך שהיית מוכנה לחשוף את קורות חייך בפנינו.

אוהבות ?

גלי שך ושחף נוימרק

תלמידות י"ב תיכון קציר רחובות

מילון

עיינות
בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות הכפר ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית. במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הותקפה עיינות פעמיים, אך הנערות לא נטשו את הכפר. גם מחלת הקדחת תקפה את נערות הכפר באותן שנים. בתחילה שימש המקום כמשק פועלות אשר עבר לעיינות מבן שמן. בחלוף השנים הפך המקום לבית ספר חקלאי. בשנות מלחמת העולם השנייה קלט הכפר פליטים יהודים מארצות רבות. במלחמת השחרור שימש הכפר כנקודת שמירה והתארגנות של הפלמ"ח. עם התקדמות הצבא המצרי לעבר תל אביב הקימה חטיבת גבעתי קו הגנה שני בין גדרה לעיינות. שלט על כך נמצא בכניסה לעיינות. לאחר קום המדינה התמקדה פעילות כפר הנוער בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים.

ציטוטים

”הצטרפתי לארגון הלאומי אצ"ל ואחר כך שרתתי בצה"ל.“

הקשר הרב דורי