מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של סבא זאב במסלול צבא הקבע

אני וסבא
סבא כילד
תולדות חייו של סבא בראיה משפחתית

סבא זאב נולד בשנת 1953 במושב נווה מבטח הנמצא ליד גדרה להוריו יעקב והניה גליקסמן. הוריו עלו מפולין  בשנת 1950 והתחתנו בארץ, בתחילת דרכם בארץ שוכנו במרכז קליטה "שער העלייה " שם התגוררו במשך כשנה וחצי. בתום תקופה זו הועברו לאזור גדרה להקמת ישוב חדש בשם נווה מבטח התקופה התאפיינה בבניית הישוב כאשר בשלב הראשון חיו בצריף כאשר הרצפה הייתה משטח אדמה כבוש המיטות היו מיטות ברזל עם מזרון ממולא קש. מיטות אלו כונו בשם "מיטות סוכנות" לא היה מקרר והם השתמשו בארגז קרח, במקום חשמל השתמשו עששיות נפט השירותים והמקלחות היו בחוץ.

בשנת 1953 נולד סבא זאב וכעבור שנה וחצי עברו לגור בבית שניבנה ליד הצריף. בבית כבר היו מים זורמים וחשמל, אבל המקלחת והשירותים היו מחוץ לבית. התושבים במושב נווה מבטח היו משפחות שעלו ממדינות ותרבויות  שונות כגון: פולנייה, רומניה, מצרים, תוניסיה ומתימן, אבל יחד עם זאת חיו ביחד ועזרו אחד לשני בכל דרך אפשרית. סבא רבא יעקב ניהל גם את הצרכנייה במושב בנוסף למשק בבית. המשק כלל רפת 20 פרות חולבות, 20 עגלים לבשר, לול עם 10,000 עופות מטילות ביצים ועוד לול עם 10,000 עופות לבשר, ושטח אדמה של 40 דונם לגידולי מזון וירקות. בלילות  סבא רבא יעקב היה יוצא עם גברים נוספים לשמירות סביב למושב בגלל חשש של חדירה של קבוצות פדאיונים מגבול מצרים.

בגלל שכמות הילדים במושב הייתה קטנה הלימודים במושב היו עד כיתה ג'. החל מכיתה ד' הלימודים התבצעו בבית הספר האזורי תלמי יחיאל וסבא זאב עם כל הילדים האחרים הוסעו כל יום בשעה 06:30 עם האוטובוס הצהוב לבית הספר. עוד לפני שיצא לבית ספר היה לוקח את כדי החלב למחלבה של תנובה.

החיים במושב לילדים היו חיים כיפים רוב הזמן הילדים בילו בחוץ במשחקים כמו מחנים, קלאס, 5 אבנים, לא היו טלוויזיות לא היו נינג'ות למיניהם ולא היו טלפונים, או עזרו בעבודות המשק. בגיל 12 סבא זאב עבר לגור ברחובות לאחר שההורים מכרו את המשק והחליטו לעבור לחיות בעיר. בהתחלה החיים בעיר היו קשים ,קשה היה להתרגל לגור בבתי קומות. לא היו מרחבים חופשיים כמו במושב, היה צורך להסתגל לחיים בעיר ולמצוא חברים חדשים. תקופת ההסתגלות לקחה הרבה זמן בעיקר בגלל רמת הלימודים והיה צורך להשלים כמות רבה של ידע.

סבא בילדותו

תמונה 1

במהלך התקופה בבית הספר החדש רחש סבא חברים חדשים והחיים חזרו למסלולם התקין אבל היו געגועים לתקופה היפה של הכפר, בעלי החיים, המרחבים הגדולים וחופש הפעולה היו חסרים. בכיתה ז' בבית ספר התחיל סבא ללכת לתנועת "הנוער העובד", תקופה יפה שהמשיכה עד לסוף כיתה יב' תקופה זו התאפיינה בפעילויות של הכרת הארץ טיולים וחוויות משותפות. בעיקר זכורה לו חוויה מיוחדת בשנת 1966 הקבוצה שסבא היה שייך אליה יצאה מטעם הנוער העובד לקיבוץ נווה אור לעבודה חקלאית. תקופה זו הייתה לפני מלחמת ששת הימים הקיבוץ שכן על גבול הירדן בבקעת הירדן. בשעות הבוקר המוקדמות יצאה הקבוצה לקטוף בננות בשטח שהיה קרוב לגבול. בדרך כלל הגבול במקום זה היה שקט. באותו בוקר התפתח קרב יריות בין הצבא הירדני לצה"ל והכדורים שרקו מעל ראשם כילדים זה היה מפחיד מאוד, הקבוצה נאלצה לתפוס מחסה ובמשך שעתיים נאלצו לשהות במקום עד שפינו אותם, חוויה טראומתית שליוותה את סבא שנים רבות.

בשנת 1967 כשפרצה מלחמת ששת הימים היה סבא בן 14 וכמו רב הילדים עזר בהכנת חבילות שנשלחו לחיילים וחפירת שוחות ליד הבית כדי שיהיה מקום להתחבא במידה ומדינות ערב יצליחו להטיל פצצות במרכז הארץ, המלחמה ערכה 6 ימים  ובסיומה מדינת ישראל זכתה בניצחון גדול על מדינות ערב והשמחה הייתה גדולה מאד.

בשנת 1968 התחיל סבא ללמוד בבית ספר אורט רחובות במגמת מכניקה כללית. לימוד מקצוע באותם שנים היה מוערך. נקודה לציון מעניינת – המורה לספורט של סבא בבית הספר הוא למעשה הסבא השני שלי היום (סבא יעקב). רב הבוגרים מבתי ספר מקצועיים התגייסו ליחידות תומכי לחימה ולמעשה החזיקו מקצועית את כלי הלחימה רכב/רק"מ, נשק, מטוסים וספינות של צה"ל. בסיום הלימודים התגייס סבא לחיל החימוש ושירת כמכונאי טנקים.

שרות הצבאי של סבא זאב

בתקופת שירותו, שירת סבא זאב במספר בסיסים בארץ יחד עם צוות חיילים מקצועיים וטיפל בטנקים כדי להחזיק אותם כשירים ולאפשר לצוותי הטנקים סדיר/מילואים להתאמן ולהכשירם בעת הצורך למלחמה. בתחילת 1973 ביקש סבא זאב לצאת לקורס קציני חימוש עבר את המבדקים ויצא לקורס הקצינים בבה"ד 1. במהלך הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים, הקורס פוזר ורב הצוערים חזרו ליחידותיהם ולקחו חלק במלחמה כל אחד בתחומו, גם סבא זאב חזר ליחידתו והצטרף לצוות טכני שטיפל בטנקים שנפגעו בקרבות ברמת הגולן. הייתה זו תקופה מאד קשה, הרבה מאד טנקים נפגעו והצוותים עבדו סביב השעון כדי להחזיר למעגל הלחימה כמה שיותר כלים. הרבה מהחברים שיצאו להילחם לא חזרו וכמות הכלים שניתן היה לתקן הלכה ופחתה. אך עם מה שנותר הצליחו הלוחמים להדוף את הכוחות הסורים ולהרחיק את הגבול לכיוון דמשק. לאחר המלחמה חזר סבא זאב לסיים את קורס הקצינים, היה עצוב לחזור ולהבין שחלק מהחברים נהרגו או נפצעו. למעשה מיד עם סיום הטקס חזרו כל הצוערים ליחידותיהם להשלמה חיילית/מקצועית.

זה היה הקורס הראשון שנערך לאחר מלחמת יום הכיפורים הקורס נמשך כשבועיים במקום שלושה חודשים כמקובל בימים רגילים, ומיד בסיימו פוזרו הקצינים החדשים ביחידות השונות. סבא זאב הוצב במחלקת האחזקה של פיקוד מרכז ובתוקף תפקידו היה אחראי על רמת אחזקתם של הטנקים והתותחים במערך הפיקוד. לאחר תקופה קצרה בפיקוד נשלח ללמוד נושא של אחזקת רק"מ מזרחי, במהלך המלחמה נלקחו הרבה מאוד טנקים ורכב כבד שלל וצה"ל החליט להכשירם ולהתאימם לצרכי הצבא מבחינת כושר לחימה ואחזקתם. כאשר כל הכלים הללו אמורים היו להיות בפיקוד מרכז וסבא זאב היה אמור לנהל את מערך האחזקה שלהם בפיקוד. תקופת ההכשרה נמשכה כ-4 חודשים שכללה לימוד בסיני ובחלק מהזמן גם בצד השני של תעלת סואץ כלומר במצרים, בשלב האחרון של ההכשרה הוצב במרכז שיקום ואחזקה בתל השומר שם עסקו בפירוק הכלים והסבתם לכלי מלחמה שיתאימו לסטנדרטים של הצבא, בסוף התהליך חזר לפיקוד מרכז בירושלים במטרה להתחיל בתהליכי הקליטה של הכלים ובהכשרת כוח אדם בפיקוד. בסופו של דבר ההחלטה לא יצאה לפועל והצבא החליט לשנות את ההנחיות של ריכוז הכלים בפיקוד המרכז.

לאחר תקופה קצרה נוספת בפיקוד קיבל סבא זאב תפקיד בחטיבה המרחבית של אילת, להקים ולתחזק גדוד טנקים בחטיבה היו אלה טנקי שרמן מיושנים שהשתתפו בקרבות בסיני ולאחר המלחמה הוחלט להעבירם לאזור אילת. כעבור שנתיים לאחר הקמת הגדוד, קיבל סבא זאב את התפקיד של קצין חימוש של החטיבה המרחבית. בחטיבה הכיר סבא זאב את Grani (סבתא שלי) ושמה מריון כעבור שנתיים ב-2 ליוני 1977 הם התחתנו.

באוקטובר 1977 יצא סבא זאב ללימודים אקדמאים על חשבון הצבא ולמד הנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנת 1980 נולדה לסבא זאב ול-Grani בתם הראשונה הלוא היא דודה טל. בשנת 1981 סיים סבא זאב את לימודי תואר ראשון וחזר לשרת בצבא בפרויקט טנק המרכבה. בתחום ההנדסי. בשנת 1982בתאריך 19 לדצמבר, נולדה בשעה טובה אימא שלי, אימא אלונה.

המעבר ליבנה

במהלך 1983 עבר סבא זאב עם כל המשפחה לגור ביבנה בשכונה הצבאית. היה זה אחד הפרויקטים הגדולים באותה תקופה בו ניבנו כ-600 יח' דיור על הקרקע כאשר המטרה הייתה להשאיר בצבא קצינים צעירים ואיכותיים בקבע לשנים רבות סבא זאב היה אחד מהם, היה זה אחד הפרויקטים המוצלחים ביותר שתרם להתפתחותה של העיר במיוחד בחינוך ולמעשה בכל מוסדות העיר. בעקבות הפרויקט הזה נבנתה שכונה נוספת הלוא היא שכונת השוטרים. סבא זאב מספר שבערבים כשהיו חוזרים הביתה כמות רכבי המשטרה עם האורות המהבהבים הייתה כל כך רבה שניראה שכל יום מתקיים איזה אירוע בטחוני ביבנה.

החיים בשכונה היו דומים לחיים בקיבוץ הילדים היו עוברים מבית לבית לא היו סוגרים דלתות וככלל הייתה פעילות ענפה מבחינת לימודים בבתי ספר  וחוגים לאחר הלימודים. המעורבות של ההורים בחינוך ופעילויות אחרות הייתה רבה מאוד. הייתה זו תקופה כיפית השנים הראשונות בשכונה הצבאית אופיינו בהרבה מפגשים משפחתיים בטיולים ברחבי הארץ ובחוגים בכל הגילאים. השנים חלפו להם דודה טל ואימא אלונה למדו בבית הספר היסודי לאחר מכן  בבתי הספר תיכוניים דודה טל למדה בבית הספר התיכון למדעים ואומנויות בירושלים ואימא שלי למדה בבית הספר התיכון ביבנה. Grani עבדה כמרפאה בעיסוק בבית ספר לילדים מוגבלים באשדוד וסבא זאב עם השנים עלה בדרגות וקיבל תפקידי מפתח בפרויקט המרכבה עד שהפך להיות ראש המנהלת של פרויקט טנק המרכבה. דודה טל התגייסה לצבא ושירתה  בחיל המודיעין ואימא שלי שירתה בחיל השריון כמדריכה בהפעלת מערכות הנשק של הטנק והייתה מאד קרבית.

בתום השירות שלה טסה לארה"ב מטעם הסוכנות ועבדה עם נוער יהודי אמריקאי בחופשות הקיץ שלהם, במשך כשלושה חודשים ולאחר מכן המשיכה לטייל עוד כשלושה חודשים בארה"ב וחזרה לארץ. כעבור שנה לאחר שעבדה בעבודות שונות אספה כסף וטסה לטייל באוסטרליה ובניוזילנד. במהלך עבודתה בחברת קייטרינג בארץ פגשה את עמיר סנדלר מי שהוא כיום אבא שלי, הם התחתנו ב-22 למאי 2008 .

אימא שלי למדה באוניברסיטת בר אילן וסיימה תואר שני בניהול לוגיסטי, ואבא שלי סיים תואר כמהנדס מכונות וביולוג ימי. כיום יש לי עוד שני אחים גבריאל ואימרי וגם כלבה ששמה דורה. דודה טל סיימה לימודי רפואה והתמחות ברפואת נשים, התחתנה עם חגי בצר שגם הוא רופא ולהם שלוש בנות: בר נויה ואלה.

מצד אבא שלי עמיר יש לי את סבא יעקב וסבתא נילי ולאבא יש עוד אח בשם עודד ולאשתו קוראים נטע, ולהם שלשה ילדים: אלה אביה ואיתי. ואחות בשם ענת, ולה בן זוג שקוראים לו ארז ולהם יש 7 ילדים: מאי, גל, רואי, ליאה, עיטם, אודם וסול.

סבא זאב השתחרר מהצבא בשנת 2000 כקצין בכיר ובמשך כ-10 שנים עבד בפרויקט העוסק בהפקת אנרגיה מפסולת עירונית וכיום הוא עובד כנציגה של חברה צרפתית בתחום הפלדות.

הזוית האישית

סבא זאב: היה לי מהנה בכל התהליך, היה לי זמן איכות עם הנכד שלי וזה זיכרון להמשך.

טום סנדלר: נהניתי מאוד מהביקורים של סבא איתי בבית הספר.

אני וסבא

תמונה 2

מילון

פדיונים
הפֶדַאיון (בערבית: الفدائيّون) הוא כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60. ויקיפדיה

ציטוטים

”"מולדתו של אדם נמצאת היכן שהוא משגשג"“

הקשר הרב דורי