מאגר סיפורי מורשת

תולדות חייה של אסתר

סבתי אסתר מספרת את סיפור חייה:

"נולדתי בסוריה, בעיר דמשק. עליתי לארץ ישראל בגיל 5, בשנת 1959. התגוררנו בלבנון במשך כשנה. מאוחר יותר הבריחו אותנו בסוס ועגלה לגבול תורכיה, מגבול תורכיה לשדה תעופה ומשם עלינו לארץ ישראל. בארץ המתינו לנו אחיותיה של אימא שלי שעלו לארץ לפנינו. בהתחלה גרנו אצל אחת מאחיותיה של אמי, ששמה הוא גאולה בעיר תל אביב.

ההתאקלמות בארץ הייתה מאוד קשה מאחר ולא ידענו את השפה. היה קושי לתקשר עם הסביבה. עם הזמן הסתגלנו, התרגלנו לאנשים והם אלינו. אבי התחיל לעבוד במפעל לחמת ברזים ואמי הייתה עקרת בית עד שהתחילה לעבוד בפעוטון לילדים. אני התחלתי ללמוד בבית הספר ממלכתי דתי שמו "רמב"ם". למדתי שם עד כיתה ח'. חגגנו את כל החגים עם דודתי גאולה. בגיל 17 הכרתי את יצחק, היינו חברים כשנה ובגיל 18 התחתנתי איתו ועברתי לגור איתו בטבריה. ילדתי את חמשת ילדי: אבי, ענבל, יונתן, רויטל ואורטל. עבדתי כסייעת בגן ילדים. שמו של הגן היה "ארגמן", שלושת ילדי התחתנו, מתוך חמשת ילדי. כיום יש לי 8 נכדים מתוכם שש בנות ושני בנים.

לבני הבכור קוראים אבי. הוא מנהל כספים ביישוב קהילתי. שמו של היישוב: שמשית. בתי השנייה ענבל מחנכת חטיבת ביניים ומורה לערבית. בני השלישי יונתן יועץ פנסיוני וסוכן ביטוח. בתי הרביעית רויטל מנהלת חשבונות וחשבת שכר. בתי החמישית אורטל לומדת הוראה של חינוך מיוחד ומורה ללשון.

גלגולו של חפץ

בסוריה מדינת מוצאה של סבתי נראו חפצים רבים העשויים מנחושת ועל גבי הנחושת חריטות שונות. בקרב היהודים החריטות היו בנושא ירושלים עיר הקודש, 12 השבטים, קברי הצדיקים ונושאים נוספים הקשורים לארץ ישראל ולתנ"ך. כאשר סבתא רבתא ויקטוריה עלתה ארצה ביחד עם סבא רבא נתן ז"ל היא קיבלה מאימא שלה מגש מצופה נחושת ועליו חריטה של 12 השבטים. מגש זה הועבר לסבתי אסתר לאחר נישואיה לסבי וממנה הועבר לדודתי ענבל לאחר נישואיה.

חפץ זה עם השנים איבד חלק מצבעו השחור ואף נשרט ולכן כיום אינו בשימוש אך שמור היטב בשל הערך הרגשי וההיסטורי שהוא מהווה עבור משפחתי. יש לציין כי בעבר המגש היה שימושי ויפה. חפץ זה וחפצי נחושת נוספים שהיו לסבתא רבתא מלמדים על המסורת שהייתה נהוגה בעבר בסוריה ועל עיסוקיהם של אנשים רבים בסוריה. החריטה על החפצים בקרב יהודי סוריה לימדה על הזיקה והכמיהה החזקה לעלייה לארץ ישראל.

קובץ תיעוד: תולדות חייה של אסתר

הזוית האישית

לינוי זיתוני: אהבתי מאוד את הפעילות עם סבתי אסתר הייתי רוצה לאחל לה עוד המון שנות חיים והמון בריאות…