מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תולדות חיו של מייק וינקלר

ד"ר דב (ברנרד) יוסף
אניית המעפילים פאן-יורק
כשהמלחמה באירופה נגמרה, החליטו רוב היהודים לעלות לארץ ישראל.

תולדות חיו של מייק וינקלר

לאמא שלי קראו מינה לאבא שלי קראו ישראל. נולדתי בתאריך 12/01/36, בפולין בעיר פיהטר- ניאמנץ גרנו בבניין בקומת קרקע בחצר. היינו שמונה אחים ואחיות . אולם לאמי היו ארבע עשרה ליידות. חיינו לא בעוני מוחלת אבל גם לא בשפע מיוחד. תמיד היה שמח בבית היות שאני הייתי הילד האחרון של אמי נוצר מצב שאחי הבכור היה גדול עשרים שנה ממיני. במידה מסוימת ראיתי בו אב.

באותה התקופה התחיל להשתלט באירופה תנועה גזענית, אנטישמית גרמנית שהחלטה לרדוף את היהודים בכל מקום באירופה. בשנת 1940 הגיעו הגרמנים לעיר שלנו ולא ידענו באותה התקופה על הזוועה שהתנהלה נגד היהדות. באותה התקופה ראיתי את הצבא הגרמני צועד לכיוון רוסיה. אני זוכר טוב מאוד איך התחילה מלחמת העולם השנייה. כבר באותה תקופה היה הצבא הגרמני נייד ומצויד במיטב התחבורה משוכללת, אחרי כן כיוון שהרומנים התחברו עם גרמניה. צעד הצבא הרומני אחרי הצבא הגרמני ואז הבנתי את ההבדל העצום בין שני הצבאות. לעומת הצבא המשוכלל הגרמני היה הצבא הרומני מפגר ועלוב. עדיין היו עגלות עם סוסים והמון חיילות עם תותחים עלובים שצעדו לכיוון רוסיה. לא אשכח לעולם אחרי הכישלון של הצבא הגרמני ברוסיה באותה דרך שבהם צעדו לרוסיה נסוגו לאותו הכיוון לרומניה.

הצבא הגרמני שהייה ברוב תפארתו בזמן יציאה לרוסיה היה עלוב, עייף וכמעט ללא מדים. חיפשו בדלי סיגריות לצדי הדרכים. הייתה לי חוויה מדהימה לראות כזה צבא מפואר ביציאה לעומת החזרה העלובה שלהם. לא אשכח עד היום את הרושם הזה שזה גרם לי. לאט לאט הגיעו השמועות על הזוועה שעשו הגרמנים בעם היהודי. כשהמלחמה באירופה נגמרה, החליטו רוב היהודים ברוב הארצות לעלות לארץ ישראל. המלחמה נגמרה בשנת 1944 למזלנו הגרמנים הובסו על ידי הצבא החופשי ( אמריקאי , אנגלי , הצרפתי וכולי …)

שאם לא כן, הגרמנים היו מנצחים הינו יכולים להיות עם מחוסל. הפעילות של הקהילה היהודית בעירנו פיטרה – נייאמץ הייתה מרובה. ורוב הקהילה עלתה ארצה. באותה עת בשנת 1948 הוכרזה באפריל הקמת המדינה. הבריטים שלטו עד אז בארץ והם מאוד לא היו מעוניינים שתקום מדינת היהודים, שהיא מדינת ישראל היום.

מיד אחרי הכרזת המדינה. פרצה מלחמת העצמאות. שבו קומץ יהודים ( ישראליים ) הצליחו לגבור על כל צבאות מדינות ערב. מלחמה זו נקראת מלחמת העצמאות ובזכותה הגענו עד הלום חזקים עם כלכלה בריאה, צבא אדיר, ואחד המתקדמות ביותר בחקלאות, בפיתוח התפלת מים , אחד הראשונות בפיתוח הסטארט-אפ והייטק.

בתום מלחמת העולם השנייה נפגשו ראשי המעצמות הנשיא אמריקני רוזבלת עם הנשיא הרוסי סטלין וחילקו את אירופה להשפעה מערבית אמריקאית והחצי השני להשפעה סובייטית . רומניה נכללה ושולחה להשפעה הרוסית והפכה להיות מדינה קומוניסטית גרורה של רוסיה. כאן הבחנתי את השוני בן השפעה הגרמנית שהייתה מקודם לבין ההתנהגות הבוטה של הרוסים.

הרוסים התחילו להחרים את כל מחסני היין של רומניה, את הפרות של רומניה וכול התוצרת החקלאית הם הצדיקו את זה פיצויי מלחמה מאחר והרומנים השתתפו בכניסה לרוסיה עם הצבא הגרמני, וזה דרדר את הכלכלה, רומניה הפכה להיות מדינה ענייה וגרורה של הרוסים.

באותו הזמן היו בחירות ברומניה וכמובן שהמפלגה הקומוניסטית הרומנית תפסה את השלטון. אני הספקתי להיות בחלק קטן של השתלטות. בדצמבר שנת 1947 עזבתי את רומניה ועליתי דרך בולגריה לשתי האוניות שנקראו "פאן- קשכשטין" והשנייה נקראה "פאן – יורק". על שתי האונניות האלה הינו 14,000 עולים. 7,000 על כל אונניה, עליה בסדר גודל כזה הרגיזה את הבריטים שעדיין שלטו בארץ ולא רצו שהיהודים יעלו לארץ ישראל, על כן בגבול טורקיה השתלטו על שתי האונניות שלנו וגררו אותנו לקפריסין. ושם פיזרו אותנו במחנות שונים, בתוך מגורים של אוהלים שונים בתנאים די לא נוחים.

 אניית הפאן-יורק

תמונה 1

הייתי שם כבר כבן 11 ומאחר שהייתי לבד בלי הורים נחשבתי כילד יתום ובתור שכזה נרשמתי לעלייה. כעבור חודשיים באמצע חודש פברואר עליתי על אוניה בשם "קדמה" של הסוכנות, כנראה לא הייתה קיימת מדינת ישראל, נשלחתי לקיבוץ " תל יוסף" אשר בעמק יזרעאל. עם עוד ילדים נוספים וקראו לנו שם: "עולים של ילדי עליית הנוער".

לשמחתנו ולמזלנו היינו בתקופה הכי מעניינת מבחינת העם היהודי, של הכרזה זו. מבחינתי זה רגע היסטורי ומרגש להיות נוכח כילד בן שתיים עשרה עם הקמת מדינת ישראל. באותו זמן הייתה שמחה בקיבוץ, היו ריקודים, שירה והייתה שמחה. אלה שמדי פעם נקטעה השמחה בשל חיילים של ילדי קיבוץ שנהרגו כלוחמים של מלחמת העצמאות. אחד הלוחמים קיבל "אות גבורה" על מעשה שהיה כך: שיירה של ונשק שניסתה לעלות לירושלים הותקפה על ידי כנופיה ערבית. הגיבור שלנו נשאר בשיירה וחיכה עד שהכנופיה תעלה פיזית על הרכבים . אז החליט לפוצץ את עצמו, עם כל הנשק שהיו על המכוניות והתחמושת. כאשר הכנופיה הייתה ממש בתחום הרכבים. מעשה זה לכן ניתנה לו אות גבורה.

היו ילדי קיבוץ נוספים שנלחמו ללא חט במלחמה לקיום המדינה באותו עת. בשנת 1952 כעבור כשלוש שנים הגיעו הורי לארץ וקיבלו דירה ביפו שפונתה מערבים. לפי שאני זוכר אחד הסיבות שערבים עזבו את הארץ היא המנהיג המופתי יעץ להם לעזוב את הערים עד אשר הם יחסלו את הישוב היהודי ואז יוכלו לחזור בשלום. אלה שלמזלנו אנחנו ניצחנו את הישוב הערבי בארץ ישראל כמובן שכל מדינות ערב שהשתתפו איתם באותה הכוונה מצריים, ירדן , סוריה. ועל כן עולים חדשים קיבלו דירות שיתפנו. על ידי התושבים הערבים בערים שבהם גרו יהודים וערבים כאחד כמו יפו, חיפה, עכו, לוד וכדומה. באותו עת התגייסתי לצבא .

שרתתי בחייל תותחנים והספקתי להשתתף במלחמה הראשונה אחרי מלחמת העצמאות, מלחמת סיני שהביא ניצחון שני אדיר לנו וכישלון אדיר לערבים. הייתה לנו באותה התקופה חוסר של מזון והוכרזה תקופת צנע על ידי השר ד"ר דב (ברנרד) יוסף: מתוך כוונה לחזק את יצור המזון שהיה לפני כן בשליטת הערבים. וכך הגענו גם עצמאות כלכלית.

תמונה 2

במקביל החלה עלייה המונית מארצות ערב היו תנאים מאוד קשים, המדינה לא עמדה בלחצים ובדרישות שהתבקשו כתוצאה מעלייה זו מצב זה יצר קשיים כלכלים למדינה כולה. הוקמו מעברות עם אוהלים במקום בתים בלחץ הזמן בכמות העלייה שהגיע ולמעשה נימצא כי עליה זו שינתה וחיזקה את כלכלת המדינה.

 העשרה

 אניית המעפילים קיבוץ גלויות פאן-יורק

ד"ר דב (ברנרד) יוסף: "ד"ר דב (ברנרד) יוסף (27 במאי 1899‏[1] – 7 בינואר 1980) היה שר בממשלות ישראל, ולפני כן מעורכי הדין היהודים הבולטים בארץ ישראל בתקופת המנדט והמושל הצבאי של ירושלים בעת מלחמת העצמאות. נודע בתפקידו כשר האספקה והקיצוב בתקופת הצנע, וכונה "שר הצנע".

תשע"ו

מילון

ד"ר דב (ברנרד) יוסף
"ד"ר דב (ברנרד) יוסף (27 במאי 1899‏[1] – 7 בינואר 1980) היה שר בממשלות ישראל, ולפני כן מעורכי הדין היהודים הבולטים בארץ ישראל בתקופת המנדט והמושל הצבאי של ירושלים בעת מלחמת העצמאות. נודע בתפקידו כשר האספקה והקיצוב בתקופת הצנע, וכונה "שר הצנע".

ציטוטים

”ללמוד בכיתה א-ד בבית ספר עברי כאשר כול המורים והמורות היו יהודים בין הייתר“

הקשר הרב דורי