מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תאטרון בכלא

אהובה שפי עם נכדתה רוני ארטמן
אהובה אדר בהצגה "הלב הנמהר"
סבתא אהובה פלץ אדרת - השחקנית המתנדבת

היום אני סבתא, אך כשהייתי בת 20 (פעם הייתי צעירה), למדתי משחק בביה"ס הידוע למשחק של ניסן נתיב.

למדתי כשנתיים משחק ותיאטרון ואז, בחופשת הקיץ הציעו לי להתנדב כשחקנית בכלא, לשחק עם אסירים שיהיו שחקנים לצורך ההצגה. הפרוייקט היה במסגרת שיקום ועיסוק לאסירים.

בימאי ההצגה  היה שייקה אופיר שגם הוא התנדב להעלות את ההצגה  מה זה משנה/ הלב הנמהר בכלא.

פעמיים בשבוע נסעתי עם שייקה אופיר לבית הסוהר וזו הייתה חוויה בפני עצמה. הכניסה הייתה מלווה בסוהרים שפתחו דלת וסגרו דלת עד שהגענו לאולם החזרות. האסירים היו מאוד "מגוונים": השחקן הראשי היה מרדכי לוק – "האיש במזוודה", שנחשד בריגול לטובת מצרים, עבר לרומא ומשם ניסו המצרים להבריח אותו במזוודה למצרים. הוא דפק וקרא לעזרה מתוך המזוודה והמודיעין הישראלי החזיר אותו לישראל ואז – לכלא.

אסיר נוסף היה אברי אלעד -"האדם השלישי" היה דמות מאוד ידועה שהייתה בכותרות ב"הפרשה" – פרשת ריגול שהמודיעין הישראלי הפעיל במצרים, אך היא נכשלה והמשתתפים בה נתפסו ונאסרו ע"י המצרים, פרט לאברי אלעד – שהצליח להגיע לארץ, אך הואשם בכישלון הפרשה ונכנס לכלא. הוא היה שחקן דומיננטי בהצגה שלנו.

שחקנים נוספים היו: בחור נוכל, שנכנס לכלא על עבירות מרמה. בחור ערבי שהואשם ברצח על כבוד המשפחה. בחור נוסף שהיה פורץ (כינויו היה "החתול המטפס") ועוד כמה משתתפים.

החזרות בכלא היו מרתקות. במשך כחצי שנה הגעתי עם שייקה אופיר פעמיים בשבוע. האסירים מאוד אהבו אותנו – היה אסיר שהיה מכין לנו קפה. האסירים הכינו לי מתנות, תמונות עבודת עץ מעשי ידיהם. הכנסנו להם שמחה ונתנו להם הרגשה שהם שווים, למרות עברם המוכתם והרגשנו שהכנסנו להם קצת טעם אחר לחיים. הכנסנו להם את החיים שבחוץ לתוך כתלי הכלא. 

תמונה 1

האסירים מאוד אהבו אותנו 

תמונה 2

חזרות בכלא 

תמונה 3

תמונות מתוך ההצגה "הלב הנמהר"

לפרמיירה (הצגת הבכורה) שלנו, הוזמנו כל המי ומי של המדינה כדי להראות להם מה העבודה שנעשית עם אסירים בכלא. בין המוזמנים היו שופטים, שרים, חברי כנסת, עיתונאים, שחקנים ידועים וביניהם אורי זוהר, חיים טופול, חנה רובינא, גאולה נוני, דליה לביא ועוד ועוד.

 

תמונה 4

 תמונה 5

תמונה 6 

בין העיתונאים שצפו בפרמיירה, כתבה ברוריה אבידן, במדור "אלו חיי", בעתון "לאישה", את סיפור חיי והחוויה של ההופעה בכלא.

 תמונה 7

לאחר סיום ההצגה בכלא התבקשתי ע"י נחום שליט ואלכס אנסקי להתנדב כשחקנית להצגה, שתועלה ב"כלא מעשיהו" – ההצגה של אפרים קישון – "שמו הולך לפניו". הסכמתי ושוב היו נסיעות לכלא, חזרות עם האסירים-השחקנים במשך כחצי שנה, עד הפרמיירה, שוב הוזמנו שרים, חברי כנסת, שופטים והשחקנים מהשורה הראשונה, כמו טופול, אורי זוהר, חנה רובינא ועוד. זה היה ניסיון נוסף שריגש והעשיר אותי.

 תמונה 8

 

תמונה 9

 

תמונה 10

 תמונות מתוך ההצגה "שמו הולך לפניו"

כשפנו אלי בפעם השלישית ובקשו שאתנדב לשחק בהתנדבות בכלא "תל מונד", בהצגה "חנה סנש", החליט החבר שלי דאז, להעמיד אולטימטום – "או אני או התיאטרון" – בחרתי בו! התחתנו והקמנו משפחה. נולדו לנו 2 בנות ו-2 בנים. הבת הבכורה – שלי – היא אימא של רוני נכדתי המשתתפת איתי בקשר הרב דורי. זו סגירת מעגל אמיתית.

יש לי 9 נכדים ואת התיאטרון אני רואה בתדירות גבוהה (צרכנית תרבות אובססיבית) מהצד השני של הבמה – לפני הבמה ולא מאחורי הקלעים.

תמונה 11

 

ההזמנה לחתונת אהובה ושלמה שפי

על פעילותה של אהובה שפי

 

תמונה 12

תשע"ה 2015

מילון

"הפרשה"
פרשיית ריגול במצריים

ציטוטים

”הכניסה הייתה מלווה בסוהרים שפתחו דלת וסגרו דלת עד שהגענו לאולם החזרות.“

”האסירים מאוד אהבו אותנו “

”הכנסנו להם שמחה ונתנו להם הרגשה שהם שווים, למרות עברם המוכתם“

הקשר הרב דורי