מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבקה עמיצור לבית משפחת טאוב

ההורים שלי נולדו ברומניה הם היו ציונים ועשו הכשרה ברומניה והכינו את עצמם לעליה לארץ. בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה ואבא שלי גויס לצבא האדום הרוסי, ואימא שלי ברחה עם משפחתה לאסיה עם סוסים ועגלות ולא התראו שלוש שנים עד שנגמרה המלחמה.

אבא של אימא היה מאוד רעב ואמא שלי הביאה לו לחם טרי ואכל בתיאבון ונפטר ברחוב. אבא שלי חיפש את אימא לאחר שהמלחמה הסתימה ומצא אותה. הם חזרו יחד לרומניה ואבא שלי אמר "אני באירופה לא נשאר." אמא שלי רצתה להישאר עם המשפחה שלה ברומניה. אמא שלה אמרה לה הולכים אחרי הבעל.

תאומות בדרך…

בארץ שלטו האנגלים. ההורים שלי עלו על אניית "ההגנה" ברומניה. על האוניה היו 2500 עולים כולם היו ניצולי שואה. האנייה הייתה רעועה ועמדה לטבוע היו צריכים לזרוק דברים מיותרים לים. בנוסף אמא שלי הייתה בהריון איתי ועם אחותי אביה. האנגלים תפסו את האנייה שלהם ושלחו אותם למחנה מעצר בעתלית. במשך שישה חודשים הם היו סגורים במעצר. שם היה להם טוב יחסי, והתייחסו אליהם יפה. אחרי שישה חודשים שיחררו אותם, ואימא שלי ילדה אותי ואת אחותי התאומה בבית החולים "הדסה" בתל אביב בתאריך 27-1-1947. בזמנו לא ידעו שיש לאימא שלי תאומות אחרי הלידה אימא שלי בכתה שאין לה שום דבר להלביש ולהאכיל אותנו אז הרופא שיילד אותה אמר לה למה את בוכה אני אקח ילדה אחת. אמא שלי ענתה לו "זה לא" היא אמרה לו: "אם השם בירך אותי בשתי בנות  אז אני ואבא שלהם נדאג להם".

ההורים שלי קיבלו בית בעיר חולון. אבא שלי מצא עבודה ואימא הלכה לסמינר ללמוד להיות גננת. בינתים התחילה מלחמת השיחרור אווירונים היו מפציצים היו זמנים קשים ובינתים גדלנו. הדירה שקיבלו בחולון הייתה חדר אחד ושרותים משותפים עם שכן הייתה הגרלה לשיכון ועברנו לגור "בבני ברק".

התחתנתי נולדו לי ארבעה ילדים שלושה בנים ובת אחת הגדול: אשר, לימור, מאיר, אמיר. כולם למדו כולם נשארו בארץ רק לימור חיה "בארצות הברית" מהבן הגדול יש לי שני נכדים: לני ורוי ומלימור יש לי בת אחת שקוראים לה דילן ושתיים בדרך ומאמיר בן אחד בשם יואב.

הזוית האישית

רוי: למדתי על המשפחה שלי ועל המדינה שלי.

סבתא רבקה: אני סבתא גאה לכל הילדים ולכל הנכדים שלי.