מאגר סיפורי מורשת

סיפורנו מתחיל מאבי, סבא רבא אברהם ז"ל שהגיע מצ'כוסלובקיה בשנת 1935 כעולה לא חוקי שירד מהאוניה בנמל ביירות.

הוא הגיע עם חבר לאחר שמשפחתו הדתית סירבה לאשר לו את העלייה.

לא היה לו איש בארץ, והוא החל לעבוד בכל עבודה מזדמנת. היה סוחר בנשמתו ובנה את עצמו בעשר אצבעותיו.

אימי, סבתא רבא לאה ז"ל, הגיעה מליטא בשנת 1936, הייתה חברה בתנועת ביתר וחונכה לציונות. מהתנועת הנוער סידרו לה נישואים פיקטיביים עם ישראלי מבוגר ולאחר העלייה התגרשה מאותו ישראלי. הורי נישאו בשנת 1939 והתגוררו תמיד בתל-אביב.

בתקופת מלחמת השחרור שירת אבי בחיל הים.

נולדתי ב-1945 ואין לי זיכרונות ממלחמת השחרור.

בתור ילדה היינו משחקים בחצרות, ברחובות (לא הייתה כמעט תנועת רכבים), בבתים.

לא היו מחשבים, לא הייתה טלוויזיה, כך שכל חיינו הסתובבו סביב החברים.

לפני מבצע קדש, בשנת 1956, אספנו הילדים עיתונים משומשים מכל השכנים ומכרנו אותם לסוחרים בסביבה ואת הכסף תרמנו לצבא-כמה תמימים היינו.

בשנת 1965 נישאתי לחיים ולנר, קצין צעיר בצבא ועברנו לגור ברמת-גן.

בשנת 1967 נולדה בתנו הבכורה, גלית פנינה, שהיא אמא של נעמה.

גלית נולדה ב-20 במאי שהייתה תקופת המתנה אחרי סגירת מיצרי טיראן ע"י עבדול נאצר, נשיא מצרים באותה תקופה. השם גלית הוצע לנו כתזכורת לגלי ים שהיו הנושא החם באותה תקופה.

ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. ומאז השתנו גבולות המדינה וכל הבעיות הפוליטיות החלו.

השם השני של גלית-פנינה, ע"ש דודתי פנינה שנפטרה בהיותי בת 16. פנינה הייתה אחות של אבי שנשארה בצ'כוסלובקיה ובשנת 1944 הובלה עם כל המשפחה למחנה אושוויץ, ושם עברה טיפולים ע"י ד"ר מנגלה הידוע לשמצה. היא עלתה לארץ אחרי מלחמת השחרור והתגוררה עם בעלה בחיפה.

לא היו להם ילדים מעולם ואני הייתי לה כבת. בשלב מסויים הם ירדו לארצות הברית ולצערי הרב נפטרה שם אחרי תקופה קצרה.