מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה גולן, נולדתי בשנת 1955 להוריי מרים לוי ויעקב לוי, יוצאי בולגריה וניצולי השואה. נולדתי בבית החולים קפלן ברחובות. כשהייתי קטנה הייתי קשובה לאבא שלי. לאחר מכן נולדה אחותי רחל. בשנת 1956 עברנו ליפו, בשנת 1958 עברנו לרמת אביב. הילדות שלי ושל אחותי הייתה ברמת אביב. הייתי בגן הילדים 4 שנים אצל הגננת מרים. בגן של הגננת מרים היו לי חברים איתם שיחקתי כל בוקר. היינו מקבלים בארוחת הבוקר שוקו ולחמניה. ילדה בשם דליה הייתה החברה הכי טובה שלי. אהבתי לשחק בדוקים ובמחבואים. בבית הספר היסודי ׳אילנות׳ 8 שנים אצל המורה פרידה. אהבתי את שיעורי חשבון ושיעורי מוסיקה. בהפסקה היינו משחקים קלאס וחבל קפיצה עם הבנות מהכיתה. כאשר היו תחרויות אני הפסדתי. הייתה לנו בכיתה מלכת כיתה שקראו לה לאה והיא הייתה מנהיגה את הבנות. בכיתה ב המשכתי באותו בית הספר, עם אותה מורה ואותם התלמידים. לאחר בית הספר היסודי עברנו לתל אביב לשכונת מונטיפיורי. בילדותי בשכונת מונטיפיורי היו לנו שני כלבים גורים שאני ואחותי היינו קשורות אליהם ויום אחד הם ברחו לנו. כעבור שלושה חודשים יצאתי לטייל בשוק וראיתי אותם. הם ראו אותי, התקרבו אליי ועקבו אחרי עד הבית. הכישרון שלי היה לשיר בטיולים. כאשר היינו יוצאים הוריי, אני ואחותי עם הסעות לכל בתי המלונות בארץ והיה מיקרופון באוטובוס, אני ואחותי היינו שרות כל הדרך. לאחר מכן למדתי שנתיים בבית הספר פיטמן במגמת פקידות אצל המורה שפרה. לאחר שנתיים בתיכון בגלל מצב כלכלי בבית, נאלצתי לעבוד באוניברסיטת תל אביב במשך שנתיים בתור פקידה במחלקת חשבונות. בשנת 1974 התגייסתי לצבא. את הטירונות עשיתי בצריפין במשך חודש ולאחר הטירונות שובצתי לקריה בתפקיד פקידה קלדנית במחלקת אגף כוח אדם. במסגרת שירותי הצבאי הכרתי את סבא.

ההכרות שלי עם סבא

חזרתי מהבסיס הביתה, ראיתי את סבא ברחוב, היכן שהייתי גרה. הוא התחיל איתי: הוא ביקש את מספר הטלפון שלי ולא הסכמתי לתת לו והמשכתי ללכת לכיוון הבית. הוא הלך אחריי והוא לא ויתר ועקב אחרי, עד שלבסוף נתתי לו את מספר הטלפון כדי שיעזוב אותי במנוחה, כי הייתי מותשת מיום עבודה בבסיס. למחרת הוא התקשר אליי וקבענו לצאת לפגישה וככה זה נמשך במשך חודשים: היינו נפגשים כל ערב עד שערב אחד הפגיש אותי עם משפחתו והציע לי נישואים. כעבור חודש התחתנו בפתח תקווה. השתחררתי מהצבא אך המשכתי לעבוד בצבא בתור אזרחית עובדת צה"ל ככתבנית. במשך עבודתי כחצי שנה בערך, הייתי בהריון ונולד אבשלום בני הבכור. עזבתי את הצבא וגידלתי את אביך, שהיה ילד שובב. כל שלושה ימים היינו רצים לבית חולים מכיוון שהיה ילד שובב: היה פותח את המצח והיו עושים לו תפרים. שנתיים לאחר מכן נולד קובי, שנתיים לאחר מכן נולד ירון ושנתיים לאחר מכן נולד רועי. כשאבשלום נולד גרנו במשך שנה בתל אביב ולאחר מכן עברנו לחולון. כל הבנים גרו בחדר אחד. בשנת 1991 רכשנו עוד בית כשלאביך היה בר מצווה, וחגגנו בדירה השנייה. חצי שנה לאחר מכן חגגנו באולם, שנה לאחר מכן טסנו עם אבשלום וקובי לחוץ לארץ למשך שבועיים וביקרנו בחמש מדינות. בשנת 1997 המשפחה עברה טלטלה כשאני וסבא שלך התגרשנו, וכל אחד עבר לגור בבית אחר.

הזוית האישית

סבתא שרה: למדתי הרבה מנכדתי ונכדתי למדה עלי ועל קורות חיי.

הנכדה ליאן: למדתי דברים חדשים על קורות חיי סבתי, וסבתי למדה עלי.